דוד סמילנסקי (29.7.1875, 3.11.1953) היה סופר עברי, פובליציסט ופעיל ציוני. היה בין מייסדי תל‑אביב, חבר הוועד הראשון ועובד בעירייה.
נולד בעיירה בלוזריה ליד קייב וגדל ברוטמיסטריבקה. עלה לארץ לראשונה ב‑1891 והתיישב ביפו. עבד ביקב בראשון לציון ואחר כך עבר עם משפחתו לחדרה, והיה בין מייסדי המושבה.
לאחר שנדבק בקדחת צהובה חזר לרוסיה עם אחיינו מאיר‑סיקו. עבד גם בתנועת הציונות כעוזרו של זאב טיומקין.
ב‑1902 נישא לשרה (בלומה) בלוצהרקובסקי. לזוג נולד בן, שמעיה. ב‑1906 עלה שוב לארץ כאיש עסקים והשתתף בחברת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות"), שהפעילה מפעלים בחיפה, בלוד וביפו.
השתתף בהקמת שכונת אחוזת בית בתל‑אביב עם מאיר דיזנגוף ואחרים. בנה בית ברחוב יהודה הלוי 30. שנים רבות שימש כמנהל חשבונות של גימנסיה הרצליה.
היה חבר מועצת העיר תל‑אביב. ב‑1920 מונה למפקח כללי בעירייה; משנת 1927 ניהל את מפעלי המאור והמים עד לפרישתו. החל מ‑1923 היה יושב‑ראש מועצת האופרה הארצישראלית. כיהן גם כנשיא בני‑ברית ובארגון הבונים החופשיים.
אשתו בלומה נפטרה ב‑1923. ב‑1924 נישא בשנית לד"ר מרים קיסילובה‑סמילנסקי. נפטר בתל‑אביב ב‑1953 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
סמילנסקי היה אחיו של זאב סמילנסקי ודודו של הסופר ס. יזהר. במשפחתו יש קשרים נוספים לבני משפחות של מייסדי העיר.
החל לכתוב ברוסית ולאחר‑מכן גם בעברית. פרסם מאמרים בעיתונות הציונית בעברית וברוסית. קובץ מאמריו ראה אור עוד בחייו ב‑1942 והופיע שוב ב‑1958.
דוד סמילנסקי (1875, 1953) היה סופר ועזר לבניית תל‑אביב.
נולד ליד קייב. עלה לארץ ב‑1891 ותושב יפו. עבד ביקב בראשון לציון.
עבר עם משפחתו לחדרה. שם היה בין המייסדים של המושבה. חלה והלך לרוסיה עם אחיינו.
חזר לארץ ב‑1906 כאיש עסקים. עבד בחברה עם מפעלים בחיפה, לוד ויפו. השתתף בהקמת שכונת אחוזת בית בתל‑אביב.
היה מנהל חשבונות בבית ספר בשם גימנסיה הרצליה. היה חבר במועצת העיר תל‑אביב ועבד בעירייה. ניהל את שירותי החשמל והמים בעיר.
ב‑1923 אשתו בלומה נפטרה. בשנה לאחר מכן נשא לאישה את ד"ר מרים קיסילובה‑סמילנסקי. נפטר בתל‑אביב ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
כתב ברוסית ואחר כך גם בעברית. פרסם מאמרים בעיתונים. אספו את מאמריו בספרים ב‑1942 וב‑1958.
תגובות גולשים