המחזה "דולי סיטי" הוא עיבוד בימתי לרומן של אורלי קסטל-בלום.
בדצמבר 2006 הוצגה ההצגה בתיאטרון הקאמרי. ההצגה הוצגה על ידי קבוצת התיאטרון של הזירה הבין-תחומית בירושלים.
בינואר 2013 הועלה עיבוד נוסף בתיאטרון האוניברסיטה של אוניברסיטת תל אביב. העיבוד נעשה בידי עדי ברק. הבימוי היה בידי נתי בן-חנן, תלמידת תואר שני במסלול שחקן-יוצר-חוקר בחוג לאמנות התיאטרון. הטקסט במחזה שומר במידה רבה על נאמנות לטקסט של הרומן.
נתי בן-חנן תיארה את דולי כהקצנה של חרדה אם, הרגשת דאגה חזקה שמלווה אמהות. היא הדגישה אמפתיה כלפי התיאור הזה. עדי ברק הסביר שקשה לעבד את הספר כי הוא כתוב כמונólogo, דיבור של דמות אחת בלי דו-שיח. המונולוג המקורי היה בגוף ראשון, והעיבוד חילק חלקים מהדיבור לדמויות אחרות. כך המונולוג הפך לדיאלוג, והבמה יצרה ריבוי דמויות, קהילה ומקהלה במקום מונודרמה, הצגה של שחקן יחיד.
דולי סיטי הוא מחזה שעובד מהספר של אורלי קסטל-בלום. עיבוד = שינוי הספר להצגה בתיאטרון.
ב-2006 העלו את ההצגה בתיאטרון הקאמרי. קבוצה זו עשתה את ההצגה הראשונה.
ב-2013 הועלה עיבוד נוסף בתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. עדי ברק עיבד את הספר. נתי בן-חנן ביימה את ההצגה. היא למדה משחק ועשייה בתיאטרון.
נתי רואה את דולי כעדינה ומלאת דאגות. דאגה = תחושת פחד או חשש. עדי ברק אמר שהספר קשה לעיבוד כי הוא מונולוג. מונולוג = דיבור של דמות אחת בלבד. כדי לעשות הצגה, חלק מהמילים ניתנו לדמויות אחרות. כך נוצרו שיחות והרבה דמויות על הבמה.
תגובות גולשים