הדולר הקנדי (באנגלית: Canadian dollar, בצרפתית: dollar Canadien) הוא המטבע של קנדה מאז 1858. הדולר מחולק ל-100 סנטים. סנט = יחידת חלק אחת של הדולר. הדולר הקנדי הוא מטבע בר המרה, כלומר ניתן להמירו בקלות למטבעות אחרים.
המטבע הקטן ביותר הוא סנט אחד. השטר הגדול ביותר שבשימוש כיום הוא שטר של 100 דולרים קנדיים.
מטבעות שונות נמצאות בשימוש במדינה, כולל המטבעות הקטנים והבינוניים.
קיימים שטרות בגדלים שונים לשימוש יומיומי.
יש שטרות שאינם מודפסים עוד. שטרות אלה לא איבדו את שוויים למרות שאינם בהדפסה פעילה.
במשך שנים ערך הדולר הקנדי היה נמוך מהדולר האמריקאי. יחס טיפוסי היה כ-0.70, 0.85 דולר אמריקאי עבור דולר קנדי אחד. באוקטובר־נובמבר 2007 הדולר הקנדי עלה והגיע לשיא של כ־1.08 דולר אמריקאי לדולר קנדי. לאחר מכן הוא נחלש מעט; ב־2008 השער נע סביב שוויון, וב־2018 היה סביב 0.8 דולר אמריקאי. קנדה היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות, ומחירי הנפט משפיעים במידה רבה על ערכו של הדולר הקנדי.
שערי החליפין משתנים עם הזמן ותלויים בגורמים כמו מחירי סחורות ושווקים פיננסיים.
הדולר הקנדי הוא הכסף של קנדה מאז 1858. הדולר מחולק ל־100 סנטים. סנט הוא חלק קטן של הדולר.
המטבע הכי קטן הוא סנט אחד. השטר הכי גדול בשימוש הוא של 100 דולרים.
יש מטבעות שונים שהאנשים משתמשים בהם בכל יום.
יש גם שטרות בגדלים שונים.
יש שטרות שלא מדפיסים עוד. הם עדיין שווים כסף.
לפעמים ערכו של הדולר הקנדי שווה פחות מהדולר האמריקאי. ב־2007 הוא עלה והיה חזק יותר לזמן קצר. ב־2008 הוא היה בערך שווה. ב־2018 הוא היה פחות חזק.
קנדה מוכרת הרבה נפט. לכן מחיר הנפט משפיע על ערך הדולר.
שערי החליפין משתנים כל הזמן.
תגובות גולשים