דונטלו

דונטלו (דונאטו די ניקולו די בטו בארדי, כ-1386, 13.12.1466) היה פסל מרכזי של הרנסאנס האיטלקי ונחשב לאבי הפסול המודרני. נולד בפירנצה ולמד אצל לורנצו גיברטי בסדנת הקתדרלה. הזמנתו הראשונה התקבלה בשנת 1408.
בצעירותו יצר בעיקר פסלים דתיים לקתדרלה ולאורסנמיקלה. כמה מהפסלים המוקדמים הבולטים: סן מרקו (1413), סן ג'ורג'ו (1417) וסן ג'ובאני אוונג'ליסטה (1415). חלק מיצירות אלה מוצגות כיום במוזיאונים בעיר.
דונטלו החזיר חיי קלאסיים לפיסול: השתמש בתנוחת הקונטרה פוסטו, שהיא תנוחה בה הגוף נוטה לצד אחד והישיבה לא סימטרית, כדי לתת תחושת תנועה וחיים לדמות. "סן מרקו" נחשב לאחת מהיצירות הראשונות שחיברו מחדש את המסורת הקלאסית אחרי אלפי שנים.
הוא גם התקין פסלים בגומחות בקמפנילה של ג'וטו, כולל הנביאים והסצנה של עקדת יצחק, שהועברו למוזיאון הדואומו ב-1937 ומוחלפו בעותקים בחוץ.
בשנות ה-20 פיתח דונטלו את טכניקת הסטיאצ'טו: גילוף רדוד מאוד ביצירה, עד שנוצרת אשליה של ציור על שיש. טכניקה זו שנועדה ליצור עומק עדין הושפעה מהפיסול הקלאסי.
בשנות ה-30 שהה ברומא והעמיק בגישה הקלאסית. ב-1433 יצר בפירנצה סדרת מלאכים קצפיים ורוקדים למרפסת המקהלה.
ב-1433 עבר לפדובה ולבשנת 1443, 1447 יצר שם את הפסל הרכוב גאטאמלאטה, פסל ברונזה בגודל טבעי בכיכר הפיאצה דל סאנטו. פסל רכוב כזה לא נוצר מאז העת העתיקה והשפיע על אמנים רבים.
חזר לפירנצה ב-1453 ויצר את מרים המגדלית בעלת התשובה. הפסל בא מעץ ומציג אישה מבוגרת ונזירה, ובזכות הריאליזם הקשה הוא עורר תדהמה.
בין יצירותיו המפורסמות גם דוד (כ-1430) ויהודית והולופרנס (1456). שני הפסלים הוצבו זה לצד זה והוצגו כדמויות המגינות על העיר, במאבקן נגד עריצות.
דונטלו נפטר ב-1466 בגיל 80. מעולם לא נשא אישה ולא היו לו ילדים. אמנים כמותו, ביניהם מיכלאנג'לו ורפאל, העריצו אותו. עם זאת, אחרי מותו הוא נזנח לזמן מה, והוערך מחדש רק בסוף המאה ה-19, בשנת 1886.
ביוגרפיה שלו נכללה בספרו של ג'ורג'ו וזארי "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים".
מוזיאוני פירנצה ושאר העיריות מציגים רבים מפסליו: ירמיהו, חבקוק, הנביאים מהקמפנילה, סן מרקו, סן ג'ורג'ו, מרים המגדלית, דוד ויהודית והולופרנס. תמונות אלה ממחישות את המעבר בין סגנון קלאסי לריאליזם עמוק.

דונטלו (כ-1386, 1466) היה פסל מפורסם מפירנצה. הוא עבד בעיקר על פסלים לכנסיות.
הוא למד אצל לורנצו גיברטי. ההזמנה הראשונה שלו הייתה ב-1408.
דונטלו החיה סגנון עתיק. הוא השתמש ב"קונטרה פוסטו", זאת תנוחה שבה הגוף נוטה לצד אחד ומראה תנועה.
הוא גם פיתח דרך חיתוך עדינה בשם "סטיאצ'טו". סטיאצ'טו הוא גילוף רדוד שנראה קצת כמו ציור על שיש.
כמה פסלים מוכרים שלו: דוד, גאטאמלאטה (פסל רכוב על סוס), ומרים המגדלית. דוד וגאטאמלאטה נחשבים לפסלים חשובים ומשפיעים.
דונטלו מת בגיל 80. אמנים צעירים אחריו למדו ממנו והעריצו אותו.
במוזיאונים אפשר לראות את סן מרקו, סן ג'ורג'ו, ירמיהו, חבקוק ועוד.