דוקאביב

דוקאביב הוא פסטיבל סרטים בינלאומי שמתקיים פעם בשנה באביב. הפסטיבל מוקדש כולו לסרטים דוקומנטריים (סרטים על מציאות אמיתית). הוא הפסטיבל היחיד בישראל שהתרכז אך ורק בקולנוע התיעודי ומוערך גם בעולם.

מדי שנה מוצגים למעלה ממאה סרטים חדשים מהארץ ומהעולם. התוכניות כוללות: תחרות הסרטים הישראליים, תחרות בינלאומית, תחרות "עומק השדה" שמציגה קולנוע ניסיוני וחדשני, ותחרות סרטי סטודנטים. יש גם מחוות ליוצרים, סרטי מוזיקה, סרטים על סוגיות חברתיות ויצירות שמשתמשות בטכנולוגיות חדשות כמו VR (מציאות מדומה).

דוקאביב נמשך עשרה ימים. ההקרנות מתרחבות מחוץ לסינמטק תל אביב למוקדים ברחבי העיר. בשנת 2016 התקיימו הקרנות ב־12 מתחמים שונים, כולל נמל תל אביב ונמל יפו, וכרוכים בהם אירועים חופשיים לציבור.

מנהלת הפסטיבל היא גליה בדור. קרין ריבקינד-סגל סיימה תפקידה כמנהלת אמנותית אחרי שמונה שנים, ומיכל ויץ מונתה למנהלת האמנותית החדשה.

העמותה לקידום הסרט הדוקומנטרי הקימה את דוקאביב ב־1999. המייסדת היא אילנה צור, שניהלה את הפסטיבל שנים רבות. הפסטיבל הראשון ארך ארבעה ימים וחצי, הוקרנו בו 46 סרטים, והגיעו אליו כ־5,000 צופים. מאז גדל והפך לאחד האירועים החשובים בתל אביב, עם כ־60 אלף צופים בשנים מסוימות.

דוקאביב מארגן גם סדנאות, מפגשים עם יוצרים ומעבדות תעשייה. בין האורחים הבולטים שהגיעו: מישל גונדרי ואחרים. הפסטיבל מפעיל את מעבדת הראף-קאט DOC LAB TLV ומפגשי פיצ'ינג בין יוצרים ומשקיעים.

בפסטיבל מוענק הפרס הישראלי הגדול ליצירה תיעודית מקורית. יש פרסים נוספים לסרטי סטודנטים, לפרויקטים ניסיוניים בתחרות "עומק השדה", ולפיצ'ינג. דוקצעיר מקדיש תחרות לתלמידי תיכון.

ביוני 2018 בחרה האקדמיה האמריקאית לקולנוע את דוקאביב כאחד מ־28 הפסטיבלים שמעניקים זכאות להגשת מועמדות לאוסקר בקטגוריה הדוקומנטרית.

ב־2016 הוצגו המון סרטים ותוכניות מיוחדות. בין הזוכים: "מוות בבאר שבע" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ופרסי בימוי, ו"בית האילמת" זכה בתחרות הסטודנטים.

בשנים אלה הוענקו פרסים לסרטים ישראליים ובינלאומיים שונים. דוגמאות בולטות כוללות את "הקיר" (2017) ו"לאה צמל, עורכת דין" (2019). לאחר זכיית הסרט של לאה צמל ב־2019 התרחשה מחלוקת ציבורית סביב תמיכה תקציבית של מפעל הפיס.

בעקבות מגפת הקורונה הפסטיבל עבר למתכונת שונה: הקרנות הוצגו גם בשירות סטרימינג אינטרנטי. הפורמט איפשר לצופים לצפות מהבית.

בשנים האחרונות דוקאביב המשיך להעניק פרסים ולחשוף קולנוע תיעודי חדש. שמות זוכים ופרסים קבועים חוזרים מדי שנה, כולל פרסי בימוי, צילום ותחקיר.

עמותת דוקאביב מפעילה פסטיבלים אזוריים: דוקאביב גליל ודוקאביב נגב. יש גם פרויקטים קהילתיים, למשל פעילויות ב"בית דני" בשכונת התקווה. הפרויקטים כוללים הקרנות חופשיות וסדנאות. בין הפרויקטים השנתיים נמצא "דוקו יאנג", סדנאות מעשיות לנוער.

בספטמבר 2025 חתמו יותר מ־1,200 אנשי תעשייה על עצומה שבה הם הצהירו על החרמת מוסדות קולנוע ישראליים, כולל דוקאביב. הם טענו טענות פוליטיות קשות נגד חלק מהמוסדות. זו מחלוקת שעוררה דיון ציבורי רחב.

דוקאביב הוא פסטיבל סרטים שנתי שמתקיים באביב בתל אביב. הפסטיבל מראה רק סרטים דוקומנטריים. דוקומנטרי זה סרט על דברים אמיתיים.

הפסטיבל נמשך עשרה ימים. מוקרנים בו יותר ממאה סרטים מכל העולם. ההקרנות מתקיימות בסינמטק תל אביב וגם במקומות שונים בעיר. בחלק מהאירועים הכניסה היא חופשית.

דוקאביב נוסד ב־1999 על ידי אילנה צור. הפסטיבל הראשון הוקרן במשך ימים ספורים, והרבה מאז גדל.

כל שנה מחלקים פרסים לסרטים הטובים. יש פרס לסרט הישראלי הטוב ביותר. יש גם פרסים לסטודנטים ולסרטים חדשניים.

בשנה זו הוקרנו סרטים ב־12 מקומות בעיר, כולל נמל יפו. בין הזוכים היה "מוות בבאר שבע".

בשנת 2020, בגלל המגפה, אפשר היה לצפות בסרטים גם באינטרנט מהבית.

עמותת דוקאביב מארגנת גם פסטיבלים אזוריים: דוקאביב גליל ודוקאביב נגב. יש סדנאות לנוער בשם "דוקו יאנג". מוצגים גם סרטים עם יוצרי המקום.

בספטמבר 2025 חתמו קבוצת אנשי קולנוע על עצומה. הם אמרו שהם לא יעבדו עם חלק מהמוסדות הקולנועיים בישראל. זו מחלוקת ציבורית גדולה.