דוקטרינה צבאית

דוקטרינה צבאית היא רמת תכנון בין אסטרטגיה (תוכנית כללית של המדינה) לטקטיקה (איך מנהלים קרב). היא מציעה דרך חשיבה כללית לפתרון בעיות צבאיות, אך לא נותנת הוראות צעד‑אחר‑צעד. מפקד שמיישם דוקטרינה צריך להפעיל שיקול דעת לעצמו בעת המשימה.

דוקטרינה יכולה להיות מיוחדת לענף אחד בצבא, או משותפת לכמה ענפים ואף לכמה צבאות.

באופן כללי דוקטרינה מציגה קווים מנחים ועקרונות פעולה. היא גם צריכה להשתנות כשהשדה־הקרב או האיומים משתנים.

הדוקטרינה צריכה להשלים את אסטרטגיית הביטחון הלאומי. עם זאת, שינוי ויישום דוקטרינות עלול להיות תהליך ארוך ומורכב, שלעיתים לוקח שנים או עשורים. בגלל זה צבאות עלולים להשתמש באותה דוקטרינה כדי לתמוך באסטרטגיות שונות. לעתים גם קובעים מדיניות אסטרטגית לפי הדוקטרינה הקיימת, מתוך תפיסה שמדינות נוקות במה שהן יכולות לבצע.

בתפיסת הביטחון שיצר דוד בן‑גוריון, דוקטרינת צה"ל מבוססת על ארבעה יסודות: הרתעה, התרעה, הכרעה והתגוננות. דן מרידור (הרצאה, 2011) הוסיף שיש להגן על אזרחים מירי תלול מסלול (רקטות וטילים). ההגנה כוללת אמצעים כמו כיפת ברזל ו"שרביט קסמים".

הדוקטרינה הקלאסית התמקדה בעליונות בשדה הקרב וביכולת אש. בשנות ה‑90 הוצגה תוכנית Revolution in Military Affairs, שהדגישה שימוש באמצעי לחימה מונחים מדויקים ושליטה מודיעינית. יש המפקפקים וראו דוקטרינות שונות, כמו זו של Ullman ו‑Wade, כקרובות לרעיונות ה־"הלם ומורא" (Shock & Awe). העקרונות כוללים כוח מכריע והלם, שליטה ותמרון בשדה־הקרב, ומופעי כוח שיכולים לשבור את רצון האויב להילחם.

הסובייטים נתנו למושג משמעות שונה. אנדריי גרצ'קו (1975) הגדיר דוקטרינה כמערכת השקפות על טבע המלחמה והשיטות לניהולה, ועל הכנת המדינה והצבא למלחמה. התאורטיקנים הסובייטיים הדגישו גם את ההיבט הפוליטי וגם את ההיבט הטכני־צבאי.

הנהגת הדוקטרינה בידי ראש המטה הכללי הבריטי. הדוקטרינה הנוכחית מבוססת על הספר Design for Military Operations: The British Military Doctrine משנת 1996.

דוקטרינה צבאית, דרך חשיבה של צבא. אסטרטגיה (תוכנית כללית). טקטיקה (מה עושים בקרב). הדוקטרינה נותנת רעיונות כלליים. היא לא אומרת כל צעד במדויק. המפקדים צריכים להחליט בעצמם.

דוקטרינה יכולה לשתף כמה יחידות בצבא או כמה צבאות. היא גם משתנה כשאיומים משתנים.

דוקטרינה אמורה להתאים לאסטרטגיה של המדינה. שינוי דוקטרינה יכול לקחת שנים רבות. לפעמים מדינות מחליטות לפי מה שהצבא כבר יודע לעשות.

דוד בן‑גוריון קבע ארבעה יסודות: הרתעה (להרתיע אויבים), התרעה, הכרעה והתגוננות. יש גם צורך להגן על אזרחים מרקטות. להגנה משתמשים במערכות כמו כיפת ברזל ו"שרביט קסמים".

לפני כן הם דשנו בעליונות בשדה הקרב ובאש. בשנות ה‑90 הדגישו כלי נשק מדויקים ומודיעין. יש מי שחושב שחלק מהדוקטרינות שואפות לשבור את רצון האויב להילחם.

בסובייטים ראו דוקטרינה כמערכת רעיונות רשמית על מלחמה והכנה לה. בבירה הבריטית, הדוקטרינה מופעלת על ידי ראש המטה הכללי. גרסה חשובה שלהם פורסמה ב‑1996.