דורים

הדורים (ביוונית: Δωριείς) הם שבט הלני יווני-עתיק שהתגורר בעיקר בפלופונסוס, במערב יוון ובכרתים. לשבט זה היו סממנים תרבותיים ייחודיים וכן דיאלקט משלו, דיאלקט = צורת דיבור מקומית של הלטינית היוונית.

לפי הכתבים היוונים נראה שהדורים הגיעו מצפון ומצפון‑מזרח יוון, באיזורים כמו מקדוניה ואפירוס. מדוע נדדו דרומה לא ברור. בתקופה של סוף תקופת הברונזה, במאה ה‑12 או ה‑13 לפנה"ס, חלו חורבנות גדולים בדרום יוון ובכרתים. ערים מרכזיות כמו מיקנה, ספרטה, קורינתוס ואולימפיה נפגעו או הוזנחו.

השימוש בכתב ליניארי B פסק, ולכן הראיות הכתובות מועטות. במשך שנים ייחסו חוקרים את חורבן התרבות המיקנית לפלישת הדורים. עם זאת ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שסימני הנוכחות הדורית מופיעים רק במאה העשירית לפנה"ס. כיום מקובל שמדובר בתהליך מורכב, ולפחות חלק מההרס אולי מקורו במשבר גדול יותר, כמו פלישות של עמים אחרים (למשל גויי הים).

רוב הפולשים הדורים התיישבו בפלופונסוס, אך חלקם גם התפזרו ברודוס ובחופי אסיה הקטנה. כמה ערים דוריות חשובות היו הליקארנאסוס וקנידוס, וכן ערי־הרודוס: לינדוס, קמירוס ויאליסוס. מושבות דוריות נוסדו גם בסיציליה, ותמיד נשמרו מסורות תרבותיות מקוריות, כמו לוח שנה מקומי.

בתקופה הקלאסית היו לדורים מסורות ששרדו. תוקידידס תיאר את המלחמה הפלופונסית גם כשיח בין האיונים (המערביים) לדורים. בנוסף לדברים אלו יש לשבט דיאלקט דורי שהיה נפוץ בחופים ובאיים מסוימים. אחת התפתחותיו המאוחרות, הצאקונית (צאקונית), עדיין נשמעת באופן יוצא דופן בחלקים מדרום הפלופונסוס ובארקדיה.

יש גם תיאוריות לגבי השפעות חברתיות של הדורים, כמו שינויים בנורמות הקשרים בין גברים. נושא זה שנוי במחלוקת בקרב חוקרים, וייתכן שהשינוי התרחש מאוחר יותר, סביב המאה השביעית לפני הספירה.

הדורים היו שבט יווני עתיק. הם ישבו בעיקר בפלופונסוס, במערב יוון ובכרתים.

נראה שהם הגיעו מהצפון של יוון. בזמן גדול לפני כן קרו חורבנות וערים ישנות נפגעו. כתיבה ישנה בשם ליניארי B הפסיקה אז.

לא ברור אם הדורים גרמו לחורבן. החוקרים חושבים שפחות או יותר הם הגיעו מאוחר יותר, במאה העשירית לפני הספירה.

הרבה דורים התיישבו בפלופונסוס. חלקם גם הלכו לאיים ולחוף אסיה הקטנה. הם הקימו ערים ועיריות כמו חלק מערי רודוס והליקארנאסוס.

לדורים הייתה צורת דיבור משלהם, שנקרא דיאלקט דורי. דיאלקט = דרך מדוברת שונה בתוך אותה שפה. צאצאיו של הדיאלקט הזה, הצאקונית, עדיין נשמעים היום בכמה מקומות בדרום הפלופונסוס.

הדורים שמרו על מנהגים ומסגרות חברתיות משלהם. חלק מהמסורות שרדו גם בתקופה הקלאסית של יוון.