דושנבה

דושנבה (בטג'יקית ורוסית: Душанбе; בפרסית: دوشنبه, "יום שני") היא בירת טג'יקיסטן והעיר הגדולה ביותר במדינה.
העיר נמצאת במערב טג'יקיסטן. לפי אומדן מ-1 בינואר 2024 יש בה כ-1.24 מיליון תושבים.

שמה מקורו בכפר שבו פעל שוק גדול בכל יום שני.
בתחילת שנות ה-20 נקבע כאן מאבק בין הצבא האדום, הכוחות של המשטר הסובייטי, לבין מתנגדים מקומיים. הצבא האדום ניצח והכפר הפך לבסיס חשוב.
בשנת 1929 הוכרזה דושנבה כבירת הרפובליקה הסובייטית הטג'יקית. שמה שונה זמנית לסטלינאבאד, וב-1961 חזרו לשם דושנבה.
הסובייטים פיתחו בעיר תעשיות צמר ומשי והעיר קיבלה עובדים מכל ברית המועצות. אחרי עצמאות המדינה העיר ניזוקה קשה במהלך מלחמת האזרחים (1990, 1997).

כלכלת דושנבה נשענת על מכרות פחם, עופרת וארסן בקרבתה. באזור מגדלים כותנה ומייצרים טקסטיל ומשי לייצוא.

בעיר פועלת האקדמיה הטג'יקית למדעים, מוסד למחקר. בשנת 1947 הוקמה בה אוניברסיטה, וכיום יש מוסדות נוספים להשכלה גבוהה.
ארמון האחדות נבנה ב-1975 ומשמש כיום אולם הופעות עם כ-1,700 מקומות ישיבה.

נמל התעופה הבינלאומי דושנבה משרת את העיר. פועלת בה גם מערכת טרוליבוסים, אוטובוסים חשמליים המקבלים חשמל מקווים עליונים.

דושנבה (בטג'יקית ורוסית: Душанбе; בפרסית: دوشنبه, "יום שני") היא בירת טג'יקיסטן. זו העיר הגדולה במדינה. יש בה כ-1.24 מיליון תושבים.

העיר קיבלה את שמה בגלל שוק שהיה בה בכל יום שני.
בשנות ה-20 הגיעו לכאן כוחות הצבא האדום, הצבא של השלטון הסובייטי. אחרי שהם ניצחו, הכפר גדל והפך לעיר.
בשנת 1929 היא הוכרזה כבירה. שמה שונה לסטלינאבאד לזמן מה. ב-1961 חזרו לשם דושנבה.
השלטון הסובייטי הקים תעשיות צמר ומשי. אחרי עצמאות המדינה, ב-1990, 1997, הייתה מלחמה בתוך המדינה והעיר ניזוקה.

ליד דושנבה יש מכרות פחם, עופרת וארסן. (מכרות הם מקומות חפירה למצאים תת-קרקעיים.)
בסביבה מגדלים כותנה ומייצרים בדים ומשי.

בעיר יש את האקדמיה הטג'יקית למדעים, מקום למחקר. בשנת 1947 הוקמה שם אוניברסיטה.
ארמון האחדות נבנה ב-1975. היום זה אולם הופעות עם כ-1,700 מקומות.

דושנבה משרתת על ידי נמל תעופה בינלאומי. יש גם טרוליבוסים, אוטובוסים חשמליים עם חוטים מעליהם.