די ג'יי

די-ג'יי (ראשי תיבות של Disc jockey, בעברית: תקליטן) בוחר ומנגן מוזיקה מוקלטת מראש. הוא גם יכול ליצור ולערוך קטעים ולהתאים אותם לקהל.

המילה Disc jockey מורכבת מהמילה "דיסק" (צלחת או תקליט) ומהמילה "ג'וקי" (כינוי אנגלי ישן שמשמעותו מלווה או אדם מיומן). בתחילה המונח תיאר שדרני רדיו שניגנו תקליטים. עם הזמן, כשהדיסקוטקים והמועדונים הפכו למרכזים חברתיים, המונח עבר לתאר את האדם שמנגן במועדונים.
בימינו מקצוע הדי-ג'יי מקבל יוקרה. די-ג'ייז מובילים משתכרים לעתים יותר מהאמנים שהם מנגנים.

די-ג'ייז נחלקים לפי קהל, דרך הופעה ואמצעים טכניים.

תקליטנים שעיקר עבודתם במועדונים ובפסטיבלים. חלקם גם מפיקים יוצרים מוזיקה אלקטרונית בעצמם.

במוזיקת היפ הופ הדי-ג'יי עובד עם שתי מערכות השמעה ועם כלי בקרה מיוחדים. הוא משתמש בקטעי תקליטים כדי ליצור קטעים חדשים בזמן אמת.
תרבות הדי-ג'ייז בהיפ הופ צמחה ברחובות ניו יורק, בעיקר בברונקס. שם נולדו גם ה- MCs, ראפרים שמנחים את האירוע.
השפעות חשובות הגיעו גם מתרבות הרגאיי ומסאונד סיסטם ג'מייקניים.

טרנטבליזם (Turntablism) היא האמנות של פעלולים על התקליטים. האפקט המפורסם ביותר הוא סקראצ'ינג, גרירת התקליט קדימה ואחורה כדי ליצור צליל מעוות.
עוד טכניקות כוללות Beat juggling, שבו משתמשים בשני תקליטים זהים כדי לשלב קטעים.
בשנים האחרונות הסקראצ'ינג משמש גם ככלי נגינה בהרכבים מוזיקליים.

די-ג'ייז מקצועיים משתמשים בציוד מתקדם ויקר: נגני MP3 או CDJ, מיקסר דיגיטלי, אוזניות, פטיפונים ומחשבים. ציוד כזה יכול לעלות עשרות אלפי שקלים.

יש איגודים ותאגידים תקליטנים במדינות רבות. בישראל פועל איגוד תקליטני ישראל, עמותה ללא כוונת רווח. האיגוד נוסד ב-1989 ושיפר את תנאי העבודה של תקליטנים. הוא גם לקח חלק בדיונים ציבוריים ובחקיקה, למשל בחוקי רעש וזכויות יוצרים.

די-ג'יי (תקליטן) בוחר ונגן מוזיקה מוקלטת לאירועים ולמועדונים.

המילה מגיעה מהמילים "דיסק" ו"ג'וקי". פעם היא תיארה שדרני רדיו.
אחר כך היא תארה אנשים שניגנו במועדונים.

יש תקליטנים שעובדים במועדונים ופסטיבלים, ויש תקליטנים בסגנון היפ הופ.

ב-היפ הופ הדי-ג'יי משתמש בשני תקליטים. הוא משכפל וחובר קטעים בזמן אמת.
הדבר נולד ברחובות ניו יורק.

טרנטבליזם היא אומנות של להפעיל תקליטים. סקראצ'ינג הוא דפיקה של התקליט קדימה ואחורה.
זה עושה צליל מיוחד.

תקליטנים משתמשים בנגנים, מיקסר, אוזניות ולעיתים פטיפונים ומחשב.
הציוד יכול להיות יקר.

בישראל יש איגוד תקליטנים. הוא נולד ב-1989.
הוא עוזר לשמור על זכויות התקליטנים.