דיולה אייש

דיולה אייש (Illyés Gyula; 2 בנובמבר 1902, 15 באפריל 1983) היה משורר, סופר, מתרגם ועורך מהונגריה.
נולד בכפר Felsőrácegrespuszta במחוז טולנה. אביו, יאנוש, היה נפח. הוריו השתייכו לזרמים שונים של הנצרות.
את בית הספר היסודי סיים בכפרו. לאחר גירושי הוריו עבר ב-1916 לבודפשט עם אימו אידה וסיים שם את התיכון.
למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה בבודפשט.
ב-1922 נמלט לפריז אחרי שהאשימו אותו בפעילות בלתי חוקית. בפריז עבד בעבודות מזדמנות, למד בסורבון והשתתף במפגשים אינטלקטואליים.
חזר להונגריה ב-1926 אחרי חנינה רשמית. משנת 1948, בתקופת שלטון יאנוש קאדאר, ראו בו השלטונות אויב המדינה והגבילו את פעילותו הציבורית והפרסומית.
אייש נפטר בבודפשט ב-15 באפריל 1983.

שירו הראשון פורסם בסוף 1920 בעיתון Népszava. קובץ שיריו הראשון "אדמה קשה" יצא ב-1928.
משנות השלושים כתב ועבד במסגרת תנועה שחקרה את חיי הכפר העממיים. הרומן הפרוזאי "אנשי הפוסטה" (1934) נחשב למסמך חשוב של תקופה זו.
בין ספרי השירה הבולטים: "אני מדבר על גיבורים" (1933) ו"שנה אחת" (1945).
שירו המפורסם "משפט אחד על עריצות" (1950) ביקר את תקופתו של השליט מתיאש ראקושי.
השלטונות אסרו לפרסם את השיר בהונגריה, צנזורה (איסור לפרסם), אך הוא הופץ במדינות המערב והזדקק במהלך המרד של 1956.
השיר פורסם רשמית בהונגריה רק ב-1986. איילש המשיך לפרסם שירים גם בשנים המאוחרות, כולל "שירים חדשים" (1961), "תורן נטוי" (1965) ו"שחור לבן" (1968).
הוא פרסם גם בעיתונות סאטירית והמחזות שלו הוצגו בתיאטראות מרכזיים בבודפשט וברחבי המדינה.

נישא לראשונה ב-1931 לאירמה יובנץ; נפרדו ב-1938. ב-1939 נישא לשנית לפלורה קוזמוטצה, פסיכיאטרית שעבדה גם בפדגוגיה (מדע חינוך).
בשנת 1941 נולדה בתם, אנה מריה. מאנה נולדו לו גם נכדים.

אייש זכה בפרסים חשובים, בין היתר בפרס קושוט (1948) ובפרסי באומגרטן בשנות ה-30.
הוא קיבל פרסים בינלאומיים נוספים, כגון פרס גרנד פרי (1966), פרס הרדר (1970) ופרס מונדלו (1981).

בבודפשט ובאזורים אחרים בהונגריה מנציחים את שמו בשמות רחובות, לוחות זיכרון ופסלים.
בפארק ממנטו בבודפשט הוצב לוח גדול עם שורות משירו "משפט אחד על עריצות". בתי ספר וספריות נקראו על שמו.
יצירותיו נלמדות בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות בהונגריה.

דיולה אייש נולד ב-1902 בכפר בהונגריה ומת ב-1983.
אביו היה נפח. הוריו האמינו בדתות נוצריות שונות.
ב-1916 עבר לבודפשט עם אימו וסיים שם את בית הספר התיכון.
למד באוניברסיטה ורק ב-1922 נסע לפריז. שם עבד ולמד בסורבון.
חזר להונגריה ב-1926 כשהמדינה אפשרה לו לחזור.
בשנות ה-40 וה-50 השלטונות לא רצו שהוא יתפרסם.

שירו הראשון יצא ב-1920. ספר השירים הראשון שלו נקרא "אדמה קשה" (1928).
הוא כתב על חיי הכפר ועל אנשים פשוטים.
ב-1934 פרסם ספר בשם "אנשי הפוסטה". ספר זה חשוב כי הוא מראה את החיים בכפר.
שיר מפורסם שלו נקרא "משפט אחד על עריצות" (1950). השיר ביקר מנהיג של אותה תקופה.
השלטונות אסרו לפרסם את השיר, צנזורה (איסור לפרסם). השיר הופץ במדינות אחרות ונשמע בזמן המרד ב-1956.
אשתו השנייה הייתה פלורה, והייתה להם בת אחת, אנה מריה, שנולדה ב-1941.

אייש קיבל פרסים רבים. פארק ממנטו בבודפשט קשור לשמו.
בתי ספר וספריות נקראו על שמו והוא זכה להנצחה בפסלים ולוחות זיכרון.