דיוניסיוס הקדוש

דֵנִי (דיוניסיוס) היה קדוש נוצרי מהמאה השלישית. הוא נחשב לפטרון של צרפת והיה הבישוף הראשון של פריז.

דמותו משלבת שלושה אישים שונים: דיוניסיוס האריאופגיט, שנזכר כמי שהוטבל על ידי פאולוס; המרטיר הצרפתי שהביא את הנצרות לגאליה; ו"פסאודו־דיוניסיוס", תאולוג מהמאה החמישית. משלוב זה נוצרה הדמות המיתית שהתפתחה בימי הביניים.

הגרסה המפורטת שמסופרת ב"חיי דני הקדוש" מציגה אותו כיוון שמקורה באטיקה שביוון. לפי המסורה, ראה חיזיון אחרי צליבת ישו, התחבל לנצרות על ידי פאולוס, ושימש כבישוף באתונה לפני שיצא לרומא ולגאליה. עם מלווים כמו האלקטריוס ורוסטיקוס הגיע לארל, שם חלה נס והפך את רגולוס לבישוף. לאחר מכן הגיע לפריז, טבל מקומיים ובנה כנסייה על אי הסן.

הפסיביות מול הפגאנים והשתלשלות האירועים הובילו לעצירתו על ידי המפקד סיסיניוס. דני וחבריו נכלאו ועונו בגלל אמונתם, ובסופו של דבר הוצאו להורג. לפי האגדה המפורסמת, לאחר שנכרת ראשו הוא נשא אותו בידיו והלך עד גבעת מונמרטר. אישה בשם קטולה קברה את השרידים במקום שבו עומדת היום בזיליקת סן־דני.

הקבר והמנזר של סן־דני הפכו למרכז פולחן חשוב. המקום נחשב לקבורת מלכי צרפת, והמנזר קושר את הקדוש לבית המלוכה הקאפטי. סמלים כמו האוריפלמה (דגל קדוש) חיזקו את הקשר בין דני, הפריזים והממלכה. דני הוא גם אחד הקדושים מעטים להם הוקדשו כתבי יד מאוירים.

באמנות מציירים אותו בדרך כלל כשהוא נושא את ראשו עטור כתר בישוף. יום זכרו מצוין ב־9 באוקטובר.

דני היה קדוש נוצרי מהעת העתיקה. הוא הפטרון של צרפת.

בישוף הוא מנהיג של הקהילה בכנסייה. דני היה הבישוף הראשון של פריז.

האגדה אומרת שהוא הגיע מיוון. פאולוס, שליח נוצרי, הטביל אותו לנצרות. דני נסע לצרפת כדי ללמד אנשים על אמונתו.

הוא בנה כנסייה על אי בנהר הסן. אנשים רבים הפכו לנוצרים בזכותו.

שומרים עצרו אותו כי הוא דבק באמונתו. הוא מת, אבל הוגדר כמרטיר. מָרטיר זה אדם שמת בגלל אמונתו.

על פי סיפור מפתיע, נלקח ראשו והוא נשא אותו בידיו עד גבעת מונמרטר. אישה טובה בשם קטולה קברה אותו במקום שהיום עומדת בזיליקה גדולה.

הבזיליקה היא מקום קבורת המלכים. האוריפלמה היא דגל מיוחד שנחשב קדוש.

בתמונות רואים אותו בדרך כלל נושא את ראשו ועם כתר בישוף. חוגגים אותו ב־9 באוקטובר.