דיופסיד

דיופסיד הוא מינרל מקבוצת הפירוקסן. פירוקסן היא קבוצה של אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה של שרשרת). הדיופסיד שייך לשורת מינרלים איזומורפית, כלומר משפחה של תרכובות בעלות מבנה דומה, שבה נמצאים גם ההדנברגיט (FeCaSi2O6) והאוגיט. גבישיו בדרך כלל ירוקים וכהים.

הדיופסיד נפוץ בסלעי יסוד אולטרא-מאפיים כמו קימברליט ופרידוטיט. הוא מופיע גם בסלעים מאפיים כדוגמת בזלת, ובסלעים מותמרים כמו סקארן שנוצר מדולומיט עם סיליקה. המינרל חשוב במעטפת כדור הארץ והוא מצוי בקסנוליתים, חתיכות של פרידוטיט שנדחפו למעלה בתוך קימברליט ובבזלת אלקלית. מציאת דיופסיד גם במטאוריטים מדגישה את שכיחותו במגוון תנאים גאולוגיים.

בטמפרטורות גבוהות דיופסיד יכול להתערבב עם פיג'וניט, ובטמפרטורות נמוכות עם אורתופירוקסן. יחס הסידן למגנזיום ולברזל במינרל מושפע במיוחד מטמפרטורות מעל 900°C, ולכן הרכב הדיופסיד בקסנוליתים משמש להערכה של טמפרטורות במעטפת. קיימת גם גרסה של דיופסיד באיכות אבן-חן, שמופיעה בכמה צורות.

שמו של הדיופסיד מקורו ביוונית: "דיס" (שני סוגים) ו"אופסיס" (מראה או הופעה).

דיופסיד הוא מינרל. מינרל הוא אבן טבעית שמרכיבה סלעים.

דיופסיד שייך לקבוצת הפירוקסן. פירוקסן היא קבוצת מינרלים שבנויה כשרשרת. גבישי הדיופסיד בדרך כלל ירוקים.

מוצאים אותו בסלעים עמוקים כמו פרידוטיט ובקימברליט. הוא נמצא גם בסלעים מותמרים ובמטאוריטים.

במצבים חמים הדיופסיד משתלב עם מינרל אחר. החוקרים בודקים את הרכבו כדי להבין את הטמפרטורות בעומק כדור הארץ.

חלק מהדיופסידים יפים מספיק והופכים לאבן חן. השם "דיופסיד" מגיע מיוונית ומשמעותו קשורה ל"שניים" ול"הופעה".