לדוגמה יש ציור שמן על לוח עץ מאמן אלמוני מסוף המאה ה-16. היצירה נמצאת באוסף הגלריה הלאומית לדיוקנאות בלונדון.
דיוקן (פורטרט) הוא ציור, צילום או ייצוג אמנותי של אדם. בדרך כלל מראים בו את פלג הגוף העליון, והמטרה היא להראות את המראה והאופי של האדם. המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י נחשבת לדיוקן המפורסם ביותר בעולם.
כאשר האמן מצייר את עצמו, זו קרויה דיוקן עצמי. רמברנדט יצר הרבה דיוקנאות עצמיים מפורסמים.
אמנות הדיוקן הייתה בולצת בפיסול הרומי, שם דרשו דיוקנאות מדויקים ולעתים לא מחמיאים. במאה הרביעית פחתה החשיבות של דיוקנאות וחלו ייצוגים סימבוליים.
בסוף ימי הביניים חזרה באירופה המגמה של דיוקנאות ריאליסטיים, במיוחד בבורגונדי ובצרפת.
הדיוקנאות המוקדמים של אנשים פרטיים ששרדו הם דיוקנאות קבורה מתוך אזור אל-פיום במצרים. אלו ציורים קטנים ששומרו בקברי אנשים. הם תוארכו מסוף המאה ה־1 לפני הספירה עד המאה ה־3 לספירה.
במאה ה־17 החלו גם ליצור דיוקנאות מיניאטוריים, תמונות קטנות שהשתמשו בהן כהיכרות או כמזכרת.
בפוליטיקה משתמשים בדיוקנאות של מנהיגים כסמל של המדינה. דיוקן המנהיג מופיע לעיתים במשרדי ממשלה. כשיש שימוש מוגזם בדיוקנאות, מדברים על פולחן אישיות.
צילום דיוקנאות הפך לתעשייה עולמית. אנשים מזמינים פורטרט משפחתי לאירועים חשובים כמו חתונות.
מאמצע המאה ה־19 נפתחו בתי עסק לצילומי דיוקנאות. חלקם ייצרו עד כ־500 לוחות צילום ביום. דיוקנאות מוקדמים אלו נוצרו בזמן חשיפה ארוך, כ־30 שניות, עם רקע פשוט ואור רך מהתקרה או באמצעות מראות.
ככל שהטכניקה השתפרה, צלמים יצאו גם לשדות קרב ולמסעות לחו"ל. דוגמאות בולטות כוללות את ה־"Daguerreotype Saloon" של ויליאם שו, את ה־"Photographic Van" של רוג'ר פנטון ואת עגלת ה־"What-is-it?" של מת'יו בריידי.
לדוגמה יש ציור שמן על עץ מאמן לא ידוע מהמאה ה-16.
דיוקן הוא ציור או צילום שמראה אדם. בדרך כלל רואים את החזה והפנים. המטרה היא להראות איך נראה האדם ולעתים גם מי הוא.
המונה ליזה מפורסמת מאוד בעולם.
בימי הרומאים פיסלו דיוקנאות מדויקים. מאוחר יותר, במאה ה־4, זה הפך פחות חשוב.
בהמשך, בסוף ימי הביניים, ציירו שוב דיוקנאות ריאליסטיים.
הדיוקנאות הקטנים מהאזור של אל-פיום במצרים הם מהעתיקים ביותר. אלו ציורים ששמו בקברים, מהתקופה של סוף המאה ה־1 לפני הספירה ועד המאה ה־3.
במאה ה־17 התחילו גם לעשות דיוקנאות קטנים כמזכרת.
מדי פעם שמים דיוקן של המנהיג במשרדים. זה מייצג את המדינה.
צילום דיוקנאות התחיל במאה ה־19. משפחות לקחו תמונות חשובות. בתי צילום בימים ההם יכלו להכין הרבה תמונות ביום.
בתמונות הראשונות חשפו את המצלמה כ־30 שניות. הצילום נעשה על רקע פשוט ובאור עדין.
אחר כך צלמים יצאו גם לשדות קרב ולארצות רחוקות כדי לצלם. שמות בולטים כוללים את ויליאם שו, רוג'ר פנטון ומת'יו בריידי.
תגובות גולשים