''דיוקסיה'' (בעברית "הגמונות" או "בישופות") היא יחידת מנהל טריטוריאלית שמנוהלת בידי בישוף (מנהיג דתי של אזור) בחלק מהכנסיות הנוצריות.
בכנסייה הקתולית דיוקסיה גדולה שמנוהלת בידי ארכיבישוף נקראת "ארכידיוקסיה". ב-2003 היו בכנסייה הקתולית 569 ארכידיוקסיות ו-2,014 דיוקסיות בעולם.
כמה כנסיות פרוטסטנטיות, כמו הכנסייה האנגליקנית, אימצו את מבנה הדיוקסיות בזמן הרפורמציה.
מקור המונח נעוץ בארגון המנהלי של האימפריה הרומית. המילה מלטינית dioecesis ומיוונית διοίκησις, שפירושה "מִנְהָל". יש גם גרסה שמקשרת את השם לקיסר דיוקלטיאנוס, שבתקופתו בוצעה החלוקה המנהלית.
השימוש המוקדם ב"דיוקסיה" היה במזרח דובר היוונית. באותה תקופה כונו מחוזות שנצורפו לפרובינקיות בשמות מקומיים. בתקופת דיוקלטיאנוס וקונסטנטינוס חולקה האימפריה ל-12 דיוקסיות. הגדולה שבהן, אוריאנס, כללה 16 פרובינקיות; הקטנה שבהן, בריטניה, כללה ארבע.
כל דיוקסיה נשלטה בידי פראיטור ויקריוס, שהיה כפוף לפרפקט. בין המאות ה-4 ל־6 התפורר הארגון המנהלי הישן, ובישופים הרחיבו את תפקידיהם כדי למלא את החסר. הכנסייה השתמשה במונחים הרומיים כדי לתאר את היחידות ואת ההיררכיה, ומגמה זו נמשכה בקיסרות הביזנטית.
המשמעות הנוצרית של "דיוקסיה" כתחום השיפוט של בישוף התבססה בעיקר במאה ה-9, בתקופת האימפריה הקרולינגית. המילה החליפה בהדרגה את המונח הישן "פארוכיה" (parochia), שפירושו נפה כנסייתית או קהילה של מאמינים.
כנסיית הבישוף נקראת קתדרלה. לכן בכל דיוקסיה יש קתדרלה אחת וכמה כנסיות פארוכיאליות (כנסיות אזוריות) המשרתות את הקהילות המקומיות.
''דיוקסיה'' היא אזור שמנוהל על ידי בישוף. בישוף הוא מנהיג דתי של אזור.
דיוקסיה גדולה במיוחד שמנהיג ארכיבישוף (בישוף בכיר) נקראת ארכידיוקסיה. ב-2003 היו בכנסייה הקתולית 569 ארכידיוקסיות וכ־2,014 דיוקסיות.
המילה הגיעה מהרומאים ומהיוונים. הקיסרים העתיקים חילקו את האימפריה ל־12 דיוקסיות.
מאוחר יותר המילה התכוונה לשטח שבו הבישוף שיפט. כנסיית הבישוף נקראת קתדרלה. בכל דיוקסיה יש קתדרלה וכמה כנסיות קטנות לעם המקומי.
תגובות גולשים