דיזנגוף סנטר נמצא במפגש רחוב דיזנגוף ורחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. הוא קרוי על שם מאיר דיזנגוף ונפתח לציבור ב-1977. המבנה תוכנן בעיקר על ידי עליזה טולדו ויצחק ישר, והקמתו החלה ב-1972.
הקניון הוקם על שטח שכונת נורדיה, שכונת צריפים שהייתה במקום אחרי מלחמת העצמאות. לאורך שנות ה-50 הפך הרחוב לסמל של חיי המסחר בתל אביב, אך נקודת המפגש עם המלך ג'ורג' נותרה פחות מפתחת עד התכנון של הסנטר.
יזמות ותכנונים שונים הוצעו במהלך שנות ה-60 וה-70, כולל הצעות של אדריכלים ישראליים ובינלאומיים. בסופו של דבר רכשה המשפחה פילץ את השטח, וביחד עם שמואל פלאטו-שרון החלו להקים את המרכז בראשית שנות ה-70.
הרעיון היה ליצור "עיר בתוך עיר", מתחם עם חנויות, מגורים, משרדים וגנים, בהשראת רוקפלר סנטר בניו יורק. עליזה טולדו נבחרה לתכנן את מרכז הקניות, ואליה צורף יצחק ישר כמתכנן נוסף.
טולדו תכננה מרחבים שמזכירים הליכה ברחוב עירוני: כיכרות פנימיות, בתי קפה מפוזרים ומעברים עגולים. העיצוב יצר חללים ספירליים, מה שיכול לגרום לאנשים לאבד קלות את תחושת הכיוון.
הבנייה החלה ב-1973, הוקפאה לזמן מה אחרי מלחמת יום הכיפורים, והופשרה ב-1975.
השם הלועזי "דיזנגוף סנטר" עורר ויכוח. לשם זמן קצר שונה לשם העברי "לב דיזנגוף", אך הציבור המשיך להשתמש בשם המקורי.
המתחם מחולק לשני חלקים משני צדי רחוב דיזנגוף. הם מקושרים בארבעה מעברים עיליים ושני מעברים תת-קרקעיים. יש תשע כניסות מהרחובות וכן כניסות מהחניון ומהמגדלים.
שטח כולל של המתחם הוא כ-102,000 מ"ר. שטח מרכז הקניות כ-60,000 מ"ר. אורכם של המעברים הפנימיים הוא מעל 2.5 ק"מ. יש כ-1,200 מקומות חנייה.
החנות הראשונה נפתחה ב-1977, המשביר לצרכן. הרבה רשתות בינלאומיות פתחו כאן סניף ראשון בישראל, למשל פיצה האט והארד רוק קפה. היום פועלות במתחם כ-400 חנויות, כולל מותגים כמו נייקי, זארה, לנגו וחברות אלקטרוניקה ומשחקים.
תחת רמת הרחוב יש שלוש קומות חנייה ומתחם גדול שתוכנן גם כמקלט אטומי. במקום יש מאגר מים תת-קרקעי שלא נעשה בו שימוש מלא. חלל גדול תחת הרחוב, שנקרא "המערה החשמלית", שימש בעבר להופעות, ואחר כך שימש כחניון למשאיות. במקום מתנחל אוכלוסיית עטלפים, והמקום נסקר מדי פעם על ידי נציגים מדעיים.
מעל שני חלקי הקניון הוקמו שני מגדלים: מגדל מגורים בגובה 116.6 מטר (21 קומות), שנבנה ב-1986 ותוכנן על ידי מרדכי בן-חורין; ומגדל משרדים בגובה 78.8 מטר (11 קומות), שהוקם ב-1995 ותוכנן על ידי משה צור.
הסופרת תמר ברגר כתבה ספר שעוסק בהיסטוריה של המקום. בשנת 2023 הופק סרט תיעודי בשם "סרט בסנטר", שמסקר את ההיסטוריה ואת האנשים הקשורים למתחם.
בעלות המתחם היא משותפת למשפחת פילץ וליורשיו של שמואל פלאטו-שרון. האדריכלים עליזה טולדו ויצחק ישר זכו בפרס רוקח על התכנון ב-1984.
דיזנגוף סנטר הוא קניון בתל אביב. הוא עומד בצומת דיזנגוף והמלך ג'ורג'. הקניון נקרא על שם מאיר דיזנגוף.
הקניון נפתח ב-1977. יש בו בערך 400 חנויות. כל יום מבקרים בו עשרות אלפי אנשים.
השטח היה פעם שכונת צריפים בשם נורדיה. אחרי כמה תכנונים שונים, משפחת פילץ ובעל עסקים נוסף בנו את הקניון בשנות ה-70.
הקניון מחולק לשני חלקים משני צדי הרחוב. יש גשרים מעל הרחוב ומעברים מתחתיו. יש כיכרות קטנות בתוך הקניון ובתי קפה מפוזרים בין החנויות.
החנות הראשונה נפתחה ב-1977. רשתות בינלאומיות רבות פתחו כאן סניפים ראשונים בישראל. יש חנויות של צעצועים, משחקים וביגוד.
מתחת לרחוב יש חלל גדול שקראו לו "המערה החשמלית". הוא שימש להופעות ולמסיבות. היום משתמשים בו לפעמים כחניון. במקום גרים עטלפים, וחוקרים בודקים אותם.
מעל הקניון יש שני מגדלים. אחד למגורים (נבנה ב-1986). השני משרדים (נבנה ב-1995).
יש ספר וסרט שעוסקים בהיסטוריה של המקום. הקניון הוא חלק חשוב מחיי העיר.
תגובות גולשים