דינר שווייצרי

דינר שווייצרי (בערבית: دينار سويسري) היה כינוי למטבע שנעשה בו שימוש בכורדיסטן העיראקית בין מלחמת המפרץ (1991) למלחמת עיראק (2003).

באותן שנים חבל הכורדיסטן נהנה מאוטונומיה, כלומר שליטה מקומית חלקית, ותנאי הקשר עם השלטון בבגדאד היו רופפים. המטבע לא הונהג רשמית. הכורדים סירבו לקבל את שטרות הכסף החדשים שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי, גוף שאחראי על הדפסת כסף, בגלל עיצומים כלכליים (מגבלות שיטתיות על סחר וכלכלה) ואיכות הדפוס הנמוכה של השטרות החדשים. הם המשיכו להשתמש בשטרות הישנים שבוטלו בשאר חלקי עיראק.

לשם המטבע לא ברור, אך ייתכן ששווייץ הייתה מקור להדפסה של חלק מהשטרות. ערכו של ה"דינר השווייצרי" נשמר בזמן שהדינר בעיראק איבד מערכו במהירות. בתחילת השימוש ערכו היה שווה לערך הדינר העיראקי, אבל אחרי הנפקת שטרות חדשים ב-15 באוקטובר 2003 נקבע שער החלפה רשמי של 150 דינר עיראקי לדינר שווייצרי אחד.

הדינר השווייצרי לא הונפק על ידי בנק מרכזי ולא היה גוף שהתחייב לכבדו. ערכו נבע ממוסכמה חברתית בתוך הקהילה הכורדית, כלומר אנשים קיבלו אותו כי הסכימו להשתמש בו. כמה כלכלנים רואים במקרה זה הדגמה ייחודית לכך שמוסכמה חברתית היא מרכיב מרכזי ביצירת ערך למטבע.

לבסוף, הממשל הזמני בעיראק הכיר באופן מעשי בשטרות אלה במסגרת החלפת השטרות במדינה. ההכרה לא הייתה כהכרה כהילך חוקי נפרד, אלא בהתחייבות להחליפם בשטרות חדשים ללא דמותו של סדאם חוסיין ובקביעת שער החלפה רשמי.

דינר שווייצרי היה שם למטבע שהיה בשימוש בכורדיסטן העיראקית. התקופה היא משנת 1991 עד 2003.

כורדיסטן קיבלה שליטה מקומית חלקית. שליטה מקומית חלקית זה אומר שאנשים מקומיים ניהלו חלק מהעניינים בעצמם. הכורדים לא רצו לקבל שטרות חדשים שהוציא הבנק המרכזי. בנק מרכזי זה הגוף שמדפיס כסף. הם אמרו שעדיף להישאר עם השטרות הישנים.

השטרות הישנים שמרו על ערכן, בעוד שהמטבע בשאר חלקי עיראק נחלש. ייתכן ששווייץ הייתה קשורה להדפסת חלק מהשטרות. ב-15 באוקטובר 2003, אחרי שהשלטון השתנה, הוחלפו השטרות בשער של 150 דינר עיראקי עבור דינר שווייצרי אחד.

הדינר השווייצרי לא הונפק על ידי גוף רשמי. הערך שלו נבע בגלל שאנשים הסכימו לקבל אותו. אחרי כן הממשלה הזמנית הבטיחה להחליף את השטרות הישנים בשטרות חדשים ללא דמותו של סדאם חוסיין.