דיסציפלינה (באנגלית: discipline; לפי האקדמיה ללשון: תחום-דעת, תחום חקר) היא ענף של ידע שנלמד או נחקר באופן רשמי במערכת החינוך או באקדמיה. תחום-דעת הוא נושא שמקובל עליו שיטה ושפה משותפת, ובו מתמקצעים בעלי מקצוע.
דיסציפלינה אקדמית היא תחום-דעת שבו נעשה מחקר באוניברסיטה. בדרך כלל הדיסציפלינה מוגדרת גם על ידי כתבי‑עת מקצועיים ואגודות, שיוצרים שיח פנימי של התחום.
דיסציפלינות משתנות עם הזמן. בעבר באוניברסיטאות האירופיות הקלאסיות היו ארבע דיסציפלינות עיקריות: תאולוגיה, רפואה, משפטים ואמנויות. כיום יש הרבה יותר תחומים, ורבים מהם מחולקים לתת‑דיסציפלינות, ענפים קטנים יותר. הגבולות בין ענפים כאלה לעיתים קרובות לא ברורים.
בבית הספר כל מקצוע נחשב לדיסציפלינה. מבנה דיסציפלינה חינוכית מבוסס על הנחות יסוד, מטרות, כללים, אופן ארגון החומר ודרכי הערכה.
תחום שמלחיב כמה דיסציפלינות נקרא אינטרדיסציפלינרי (בין‑תחומי). תחום שמשלב הרבה דיסציפלינות נקרא מולטידיסציפלינרי (רב‑תחומי).
חוקרים רבים מבקרים את התלות בתוכניות הלימודים ב״תחומי דעת״ בלבד. הביקורת טוענת שיש היום כמות עצומה של תחומי דעת, ולכן מחנכים נדרשים לבחור מהם אילו ללמד. נכון ל‑2008 משרד החינוך הכיר רשמית 998 מקצועות שניתן ללמד בבתי הספר. ביקורת נוספת מצביעה על כך שתחומי הדעת מתחדשים מהר, וקשה לעקוב אחרי קצב השינויים.
דיסציפלינה (discipline) היא שם לתחום ידע שמלמדים בבית ספר או באוניברסיטה. תחום-דעת זה נושא מסודר עם כללים ושיטה.
דיסציפלינה אקדמית זה תחום שמחקר עושים באוניברסיטה. כתבי‑עת ואגודות עוזרים להגדיר את התחום.
פעם היו רק ארבע דיסציפלינות חשובות: תאולוגיה, רפואה, משפטים ואמנויות. היום יש הרבה דיסציפלינות חדשות. לפעמים תחום מתחלק לענפים קטנים, והגבולות בין הענפים לא תמיד ברורים.
בבית הספר כל מקצוע נחשב לדיסציפלינה. התחום כולל מטרות, איך מארגנים את הלימוד, ואיך בודקים ידע.
תחום שמשלב כמה דיסציפלינות קוראים לו בין‑תחומי. תחום שמשלב הרבה דיסציפלינות קוראים לו רב‑תחומי.
חוקרים אומרים שלימוד לפי תחומי‑דעת בלבד בעייתי. היום יש המון תחומי ידע. ב‑2008 משרד החינוך הכיר 998 מקצועות שאפשר ללמד. זה מקשה על בחירה ולעקוב אחרי חידושים.
תגובות גולשים