דיסקמן

דיסקמן היה השם שסוני נתנה לנגן הדיסקים הנייד שלה. נגן הדיסקים (תקליטור, דיסק שמע דיגיטלי שנקרא CD) הוא נגן למדיה דיגיטלית אופטית.

לפני התקליטור שלטו קלטות השמע בשוק. סוני שינתה הרגלים כבר ב-1979 כשהקימה את הווקמן, נגן קלטות נייד שהפך לפופולרי מאוד. עם הופעת התקליטור הבינה סוני שיש כאן הזדמנות להפוך את הפורמט לדומיננטי ולא רק לנישה.

לאחר נגן הדיסקים הראשון (cdp-101) עבדו בסוני על פרויקט שנקרא "CD CD". הפרויקט נועד להפחית כוח צריכה, חלקים וגודל, כדי להפוך את הדיסקים הזולים ונגישים. לאחר שהצליחה להפחית את גודל הנגן הנייח לעשירית, יצא אפשרי לבנות נגן נייד.
המטרה הייתה נגן בגודל של ארבע קופסאות דיסקים אחת על גבי השנייה, או כ-13x13 ס"מ ובעובי 4 ס"מ.

הדגם D-50 יצא בנובמבר 1984, כשש השנים לשיווק המוני של התקליטור כבר חלפו. הוא היה קטן יחסית והציע פונקציות דומות ל-cdp-101, אך ללא שלט רחוק. מחיר השקה עמד על 49,800 ין (כ-442 דולר), שהם בערך חצי ממחיר ה-cdp-101. המחיר הנמוך תרם לפריצת דרך במכירות.

השקת ה-D-50 קידמה מאוד את אימוץ פורמט ה-CD בציבור ובתעשיית המוזיקה. יצרנים אחרים הוציאו מוצרים דומים והורידו מחירים. תעשיית המוזיקה ראתה עלייה במכירות של תקליטורים.

עם כניסת נגני MP3 לשוק נדחקו הדיסקמנים מהמדפים. כבר ב-2005 ציינו שהם הולכים ונעלמים. יחד עם זאת, תקליטורי CD המשיכו להימכר לשימוש ברכב, במערכות ביתיות ובמטרה להעביר קבצים למחשב ולנגנים ניידים אחרים.

דיסקמן היה הנגן הנייד הראשון של סוני לתקליטורים. תקליטור הוא דיסק קטן שנקרא CD.

לפני זה אנשים שמעו מוזיקה מקלטות. סוני המציאה את הווקמן ב-1979. הווקמן היה נגן קלטות קטן שניתן לשים בכיס.

אחרי שנוצר נגן תקליטורים גדול, סוני רצתה להקטין אותו. הם עבדו על פרויקט שנקרא "CD CD" כדי להפוך את הנגנים לקטנים וזולים.
המטרה הייתה ליצור נגן בגודל של כ-13 על 13 ס"מ ובעובי 4 ס"מ.

הדגם D-50 יצא בנובמבר 1984. הוא היה נייד והציע את אותן הפונקציות כמו הנגן הגדול. המחיר היה 49,800 ין.

הדיסקמן עזר להפוך את התקליטורים לפופולריים. אחר כך הגיעו נגני MP3 והדיסקמנים כמעט נעלמו. עדיין קונים CDs לשימוש ברכב ולמערכות ביתיות.