דיפלומטיה

דיפלומטיה היא הדרך שבה מדינות מדברות ומנסות להסכים. דיפלומט הוא אדם שאומר דברים בשם מדינתו. שגרירות היא הבית של השגריר.

יש דיפלומטיה בין שתי מדינות בלבד. זה נקרא דו-צדדית. יש גם דיפלומטיה שבה כמה מדינות מדברות יחד. זה נקרא רב-צדדית. ארגונים כמו האו"ם עוזרים למדינות לדבר ולשתף פעולה.

שגריר עומד בראש הנציגות. לעתים שגריר משרת גם במדינות אחרות מבלי לגור בהן. מדינות שולחות גם נציגים לארגונים בינלאומיים.

דיפלומטיה קיימת כבר אלפי שנים. מצאו מכתבים עתיקים שמראים זאת. בעת החדשה התחילו לערוך שגרירויות קבועות באיטליה, במאה ה-15. אחר כך המנהג התפשט לשאר אירופה.

הוגים כמו גרוציוס עזרו לבנות כללי משחק בין מדינות. הרעיון של משרד ענייני חוץ התחיל במאה ה-17. המנהגים השתנו גם אחרי מלחמות גדולות במאה ה-20.

חסינות דיפלומטית היא חוק שמגן על דיפלומטים במדינה זרה. לדיפלומטים יש הגנה על מסמכיהם ועל מבני השגרירות. אם דיפלומט עושה דבר חמור, המדינה המארחת יכולה לגרשו.

לפעמים יש מרגלים. מרגל הוא אדם שאוסף סודות. מרגלים יכולים לעבוד מתוך שגרירות. אם מרגל מתגלה, המדינה המארחת יכולה לסלקו.

לפעמים מדינות מנסות ללחוץ על מדינה אחרת באמצעים כלכליים. למשל חרמות או הגבלות על סחר. זה יכול להשפיע מאוד, ולעיתים מביא לתוצאות קשות.

כשיש מתיחות מדינית, לעתים שולחים את הדיפלומטים הביתה. אפשר גם לנתק את היחסים. אך גם במצבים קשים מנסים לשוחח כדי למצוא פתרון.

הכרה דיפלומטית היא כשמדינה אומרת שמדינה אחרת היא מדינה אמיתית. לא תמיד כל המדינות מסכימות על זה. כך קורה במקרים כמו טאיוואן.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!