דניאל נתנס

דניאל נתנס (30 באוקטובר 1928, 16 בנובמבר 1999) היה מיקרוביולוג יהודי-אמריקאי. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-1978 על גילוי אנזימי הגבלה (אנזימים שחותכים ומזהים מקטעי DNA).


נתנס נולד בוילמינגטון, דלאוור, בן תשיעי למשפחה יהודית מהגירה מרוסיה. בתקופת השפל הגדול חוותה משפחתו עוני. הוא למד בבתי ספר ציבוריים ובאוניברסיטת דלאוור, שם התעניין בכימיה, בפילוסופיה ובספרות.

בשנת 1954 סיים תואר ברפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. כבר כסטודנט רצה לעסוק במחקר במקום בטיפול בחולים. הוא התמחה בבית החולים הפרסבטריאני של קולומביה ועבד גם במכונים הלאומיים לבריאות.

משנת 1959 עבד במעבדתו של פריץ ליפמן במכון רוקפלר. ב-1962 הצטרף למחלקת מיקרוביולוגיה בג'ונס הופקינס והיה ראש חטיבת הגנטיקה שם. בשנת 1969 שהה חצי שנה במכון ויצמן ברחובות, ושם עלה רעיון להשתמש באנזימי הגבלה לחיתוך ה-DNA של וירוסים שמתקשרים לגידולים. רעיון זה השפיע עמוקות על מחקר הגנום ושיטות למיפוי DNA.

מאוחר יותר שימש כנשיא אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנים 1995, 1996. עיריית ראשון לציון כיבדה את זכרו בקריאת רחוב על שמו.

דניאל נתנס (1928, 1999) היה מדען אמריקאי. הוא קיבל פרס נובל ב-1978 על גילוי אנזימי הגבלה. אנזימי הגבלה הם חלבונים שעוזרים לחתוך DNA. DNA הוא החומר שבתאים שנושא מידע על החיים.


נולד בוילמינגטון, דלאוור, במשפחה יהודית שהיגרה מרוסיה. בזמן השפל הגדול חיו במשפחה בעוני. הוא למד באוניברסיטת דלאוור ואז סיים רפואה בוושינגטון בסנט לואיס. הוא העדיף למחקר מדעי על פני עבודה כרופא.

ב-1969 שהה חצי שנה במכון ויצמן ברחובות. שם חשב שאפשר להשתמש באנזימים לחתוך את ה-DNA של וירוסים. הרעיון הזה עזר למדענים להבין טוב יותר את הגנים. מאוחר יותר עמד בראש חוקרים בג'ונס הופקינס. בעיר ראשון לציון קראו רחוב על שמו.