דניאל פאול שרבר

דניאל פאול שרבר (1842, 1911) היה משפטן ופוליטיקאי גרמני. הוא סבל מסכיזופרניה (מחלת נפש שמערבת אובדן קשר עם המציאות) ומהתפרצויות פרנויה (פחד חזק מאנשים שרודפים או מזיקים). את חוויותיו תיאר בספרו האוטוביוגרפי "זכרונותיו של חולה עצבים".

שרבר נולד ללייפציג, בנם של שלושה ילדים. אביו היה רופא וכותב בתחום חינוך הילדים. שרבר למד משפטים, השיג דוקטורט, התחתן והיה אב לבת. ב-1884 התמודד בבחירות לרייכסטאג, נכשל, נכנס לדיכאון ואושפז חצי שנה. לאחר מכן שירת בבתי משפט עד שהתמוטט שוב ב-1893 ואובחן כסובל מפרנויה. זכרונותיו כתב בין 1900 ל-1902 והגישם לבית המשפט כדי לשחררו מהאשפוז; עתירתו התקבלה. ב-1907 אושפז פעם שלישית ונשאר מאושפז עד מותו.

במהלך התקף פסיכוטי (מצב קשה שבו אדם מאבד את הקשר למציאות) החל לשמוע קולות ולהיות עם מחשבות אובדניות. בחזיונותיו ראה את העולם כמערכת עצבים גדולה, והאמין שעליו להיות המושיע של האנושות. הוא חשב שעליו להפוך לאישה, שאלוהים יפרה אותו ותיווצר אומה חדשה של בני אדם.

פרויד קרא את ספרו של שרבר ופרסם ב-1911 מאמר המתבסס על הזכרונות. הוא לא פגש את שרבר ולא ידע פרטים רבים, כי משפחתו צנזרה חלקים מהספר. פרויד פירש את רצונו של שרבר להפוך לאישה כקוּשייה של תשוקה מינית מודחקת, והציע שהפרנויה נובעת מקונפליקט הומוסקסואלי מודחק, שהופך לאי־נוחות ולהאשמות של ניצול מיני על ידי רופא האשפוז.

מורטון שצמן חקר את המשפחה וכתב ב-1976 ספר שבו קישר בין סיוטי שרבר לשיטות החינוך המחמירות של אביו. אביו קידם משמעת נוקשה ושיטות חינוך מדוקדקות, כולל מכשירים ואמונות שנועדו לעצב צייתנות. שצמן מצא דמיון בין טכניקות האב לסיוטים שתיאר שרבר. אחיו של שרבר נפטר בגיל צעיר, ואחותם, שקיבלה יחס שונה, לא סבלה מתסביכים דומים.

דניאל פאול שרבר (1842, 1911) היה שופט ופוליטיקאי בגרמניה. הוא כתב ספר על חוויותיו בשם "זכרונותיו של חולה עצבים".

שרבר למד משפטים, התחתן והיה אב. בתקופות מסוימות הוא חלה במחלת נפש קשה שנקראת סכיזופרניה. זה אומר שאדם יכול לשמוע דברים או להאמין בדברים שאינם אמיתיים. ב-1884 ו-1893 חלה והשתכן בבית חולים. בין 1900 ל-1902 כתב את זכרונותיו וביקש להשתחרר מבית החולים. ב-1907 אושפז שוב ונשאר שם עד מותו.

במהלך המחלה הוא שמע קולות והיו לו רעיונות מוזרים. הוא חשב שעליו להציל את האנושות. בחלומותיו חשב שעליו להפוך לאישה כדי שדברים מיוחדים יקרו.

הפסיכולוג פרויד קרא את ספרו של שרבר. פרויד חשב שהמחשבות האלו קשורות לרגשות שנדחקו כלפי דמויות קרובות, כמו אב או רופא.

חוקר בשם מורטון שצמן מצא שהאב של שרבר היה מאוד קשוח בחינוך. האב השתמש בשיטות נוקשות כדי לחנך את הילדים. אחיו של שרבר מת בגיל צעיר. ספרו של שרבר הוצא לאור בדרך מצונזרת על ידי המשפחה.