דנמרק-נורווגיה

דנמרק-נורווגיה (בדנית ונורווגית: Danmark-Norge) הוא השם ההיסטורי לישות פוליטית שאיחדה את דנמרק ונורווגיה. האיחוד התקיים כאוניה פרסונלית, כלומר המלך היה זהה בשתי המדינות, מ‑1536 ועד 1814. הוא כלל גם את איסלנד, גרינלנד ואיי פארו.

השם משקף את המיזוג של שתי הממלכות ב־1536. בתקופה זו קוראים לעתים למערכת כולה פשוט "ממלכת דנמרק", כשהיא כוללת גם את נורווגיה, מלבד דוכסויות זלצבורג והולשטיין.

בתקופת האיחוד התחוללו מלחמות פנים ושינויים דתיים בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית. הפרלמנט הדני נחלש ובסופו של דבר פורק ב־1660; מצב זה הוביל למעבר ל־מונרכיה אבסולוטית, שלטון שבו המלך ריכז סמכויות רחבות. שינויי הכוח נוסחו גם ב־Lex Regia, חוק שנחתם ב־14 בנובמבר 1665 והגביר את סמכות המלך. הפרלמנט הנורווגי התכנס בפעם האחרונה ב־1537, אך נורווגיה שמרה חוקי יסוד ומוסדות מסוימים, וכן מטבע וצבא נפרדים.
במהלך המלחמות הנפוליאוניות דנמרק-נורווגיה הובסה. לפי הסכם קיל נאלצה להעביר את שטחה היבשתי של נורווגיה לשוודיה, אך מושבותיה (האייים והטריטוריות מעבר לים) נשארו בידי דנמרק.

הממלכה הייתה טרנס‑יבשתית: נכסה חלקים בצפון אמריקה (גרינלנד), באירופה (דנמרק) ובחצי האי הסקנדינבי (נורווגיה, איי פארו ואיסלנד). שטח הממלכה היה גדול מאד, כ־2.7 מיליון קמ"ר, והייתה בין הממלכות הגדולות של תקופתה.

דנמרק-נורווגיה (Danmark-Norge) הייתה ישות שחיברה את דנמרק ונורווגיה. האיחוד התנהל בין השנים 1536 עד 1814. הוא כלל גם את איסלנד, גרינלנד ואיי פארו.

השם מראה ששתי הממלכות התקבצו יחד אחרי 1536.

לאחר שינויים דתיים ופוליטיים, הפרלמנט הדני פורק ב־1660. מונרכיה אבסולוטית, ממשל שבו המלך שולט כמעט בהכל, נכנסה במקום. ב־1665 נחתם חוק שניתן בו עוד כוח למלך (Lex Regia). נורווגיה שמרה חלק מהמוסדות שלה, כמו חוקים ומערכת צבאית נפרדת. בסוף המלחמות הנפוליאוניות דנמרק־נורווגיה הובסה. לפי הסכם קיל מסרו את החלק היבשתי של נורווגיה לשוודיה. מושבותיה של נורווגיה נשארו עם דנמרק.

הממלכה הייתה על כמה יבשות: גרינלנד בצפון אמריקה, דנמרק באירופה, ונורווגיה על חצי האי הסקנדינבי. שטחה הכולל היה כ־2.7 מיליון קמ"ר, וזה היה מאוד גדול בעידן ההוא.