דפנה רכטר

דפנה רכטר (נולדה ב-15 ביולי 1965) היא זמרת-יוצרת ושחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית. זכתה פעמיים בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר (1991, 1998) ובפרס התיאטרון הישראלי.

דפנה נולדה במשפחה של אמנים. אביה הוא האדריכל יעקב רכטר, ואמה השחקנית חנה מרון. יש לה אח ואחיות, וביניהם אמנון רְכטר ואופרה רְכטר. היא גם אחות למחצה ליוני רְכטר ולמיכל לויט.
סיימה את לימודיה בבית הספר למשחק בית צבי. בתקופת הלימודים עבדה כמוכרת תכשיטים בפסאז' של תיאטרון הקאמרי.
בראיון בינואר 2022 הודתה שהחלה להשתמש בסמים בגיל 14, והמשיכה בכך במשך כ־40 שנה. היא דיברה גם על היחסים המורכבים שהיו לה עם אמה.

בשנות ה־80 וה־90 ביססה את קריירת המשחק שלה. ב-1984 הופיעה בתפקיד אורח בסדרה "קרובים קרובים". ב-1991 שיחקה בסרט "מעבר לים" וזכתה עליו בפרס אופיר (פרס לקולנוע הישראלי). בין סרטיה הבולטים נמצאים "מקס ומוריס" (1994), "קשר עיר" (1998, עליו זכתה שוב בפרס אופיר), "צור הדסים" (1999) ו"פיתוי" (2002).
ב-1992 לקחה פסק זמן ועברה לניו־יורק. שם עבדה בבית חרושת ליצירת כובעים ובתחנת טלוויזיה של הקהילה הישראלית.
בטלוויזיה שיחקה במיני-סדרות ובסדרות דרמה, ובהן "אנס הבושם", "מיי פירסט סוני" (2002) ו"אהבה מעבר לפינה" (טלנובלה, 2003) ששרדה שלוש עונות.
בתיאטרון הופיעה בהצגות רבות, בין השאר לצד אמה בהצגה "רוחות". שיחקה גם בהבימה ובבית ליסין.
בשנת 2008 פרשה ממשחק כדי להתמקד בשירה ובנגינה בסקסופון (כלי נשיפה).
חזרה לבמה ב-2012 בהצגה "סוסים על כביש גהה" ובאותה שנה גם שיחקה בסדרה "יומני החופש הגדול".

מוזיקה ורדיו: ב-2013 הוציאה אלבום בכורה, "Airbaloon", עם המוזיקאי נעמן טל. שידרה תוכנית ברדיו אינטרנטי בשם "סולם רכטר". ב-2015 הוציאה אלבום שני בהפקתה של קורין אלאל, כולל חידוש לשיר "נכון להיום" של זהר ארגוב. ב-2021 ועד 2025 הוציאה סינגלים, ביניהם "להתגרש מעצמי", חידושים כמו "שיר בין ערביים" ו"סוף העונה", וכן את הסינגל "אולי הפחד".

רכטר גרושה ואם לזואי, שנולדה ב-1996. היא טבעונית ומעורבת במאבק למען זכויות בעלי־חיים. מתגוררת בתל אביב.

דפנה רכטר נולדה ב-15 ביולי 1965. היא זמרת ושחקנית ישראלית. קיבלה פרס אופיר פעמיים. פרס אופיר הוא פרס לקולנוע בישראל.

היא גדלה במשפחה של אמנים. אביה היה אדריכל, ואמה הייתה שחקנית מפורסמת. למדה בבית צבי, בית ספר למשחק. כשהייתה נערה התחילה להשתמש בסמים. היא סיפרה על כך ב-2022.

ב-1991 שיחקה בסרט "מעבר לים" וזכתה בפרס אופיר. שיחקה גם בסרטים אחרים ובסדרות טלוויזיה. ב-1992 התגוררה בניו־יורק ועבדה בחנות וכעורכת טלוויזיה.
בשנת 2008 הפסיקה לשחק כדי להתמקד בשירה ובנגינה בסקסופון. סקסופון הוא כלי מוזיקלי שאוכלים בו אוויר ומוציאים צליל.
ב-2012 חזרה להופיע בתיאטרון. ב-2013 הוציאה אלבום ראשון בשם "Airbaloon". ב-2015 יצא אלבומה השני. במהלך השנים הוציאה גם סינגלים וחידושים לשירים.

יש לה בת בשם זואי, שנולדה ב-1996. היא טבעונית. גרה בתל אביב.