האביב של בייג'ינג

השם "האביב של בייג'ינג" מתייחס לתקופה קצרה של ליברליזציה פוליטית בסין בסוף שנות ה-70 (1977, 1978). ליברליזציה כאן פירושה הקלה בחוקים ובמגבלות, בעיקר חופש גדול יותר לבקר את השלטון.

במהלך תקופה זו הורחקה השתיקה: אנשים הורשו להביע ביקורת על הממשלה בצורה רחבה יחסית. רוב הביקורת כוונה להתנהלות השלטון בזמן המהפכה התרבותית (תקופה סוערת של מאבקי כוח חברתיים ופוליטיים) והיא הופצה בציבור דרך תנועת "קיר הדמוקרטיה".

המושג שימש גם לתאר גל דומה בין ספטמבר 1997 לנובמבר 1998, שנקרא לעתים "האביב החדש של בייג'ינג". בשלב זה הממשל הקל חלקית על חופש הביטוי וההתארגנות. לשינוי תרמו העברת הונג קונג לסין ומותו של דנג שיאופינג.

בתקופה הזו הוקמה תנועה דמוקרטית שקיבלה הכרה רשמית, ווי ז'ינגשנג (אחד ממקימי קיר הדמוקרטיה) שוחרר וזוכה מאשמה, וסין חתמה על האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות. גם ביקורים רשמיים של מנהיגים זרים, כמו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ונציבת זכויות האדם של האו"ם מרי רובינסון, התקיימו. לקראת סוף 1998 חזרה הממשלה לנקוט צעדים נגד מבקרים ופעילים פוליטיים.

ה"אביב של בייג'ינג" הוא שם לתקופה קצרה בסין בסוף שנות ה-70 (1977, 1978). ליברליזציה זה אומר שהייתה פתיחה ויותר חופש לדבר.

אנשים יכלו לבקר את הממשלה יותר. ביקורת זו כוונה בעיקר למה שעשו במהפכה התרבותית. המהפכה התרבותית היא תקופה של אי הסכמות גדולות בתוך המדינה.

בשנים 1997, 1998 היה גל דומה שנקרא "האביב החדש של בייג'ינג". אחרי העברת הונג קונג לסין ומותו של המנהיג דנג שיאופינג, הממשל הקל קצת על החוקים.

בזמן הזה נולדה תנועה דמוקרטית, ווי ז'ינגשנג שוחרר והמדינה חתמה על הסכם זכויות אזרחיות (הסכם שמגן על זכויות אנשים). אבל בסוף 1998 הממשלה שוב פועלת נגד המבקרים.