האגודה למען ירושלים פעלה מ-1918 עד תום המנדט הבריטי. המנדט הבריטי הוא שלטון בריטי בארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא נוסדה על ידי סר רונלד סטורס, המושל הצבאי הראשון של ירושלים, שהתעורר לדאגה ממצבה הפיזי והתברואתי של העיר ובמיוחד סביב חומות העיר העתיקה.
סטורס ראה רחובות צרים ומלוכלכים, בתים צפופים וחצרות שם רוב החיים התקיימו. בעיות ניקוז, פסולת ומחלות כמו מלריה וכולרה הדגישו את הצורך בתכנון ושיפור התשתיות. כדי לבצע שינוי הקים סטורס את האגודה, שנועדה לשלב בין נציגי הקהילות בעיר ולגייס כספים להשקעות ושימור.
באגודה ישבו נציגים מכל הקהילות: מוסלמים, נזירים נוצרים, מנהיגים ארמניים ויוונים, ונציגים יהודים כולל אישים מרכזיים. נשיא האגודה היה סטורס. צ'ארלס רוברט אשבי, אדריכל אנגלי, שימש כיועץ אזרחי ומזכיר האגודה.
סמל האגודה שילב מגן דוד, צלבים וסהר, כסמל לשילוב בין הדתות בעיר.
האגודה הכינה תוכניות לשימור ולתכנון העיר. אשבי ערך סקירות על המבנים העתיקים והמליץ על שיקום. בהמשך הוזמן האדריכל ויליאם מקלין כדי להכין תוכניות תכליתיות. תוכניות המקור (כולל רעיונות גדס ואשבי) היו מהבסיס לתוכניות המתאר של שנות העשרים.
האגודה פעלה לשימור אתרים מחוץ לחומות: ניקוי ושיקום מגדל דוד, הקמת טיילת החומות, שיקום אריחי כיפת הסלע, הרחקת מגדל השעון משער יפו, נטיעות בעיר, שימור מבנים היסטוריים, שיקום שווקים ועידוד אמנות מקומית. חלק מהעבודות מומנו מתרומות שהשיג סטורס במסעות גיוס.
בשנות הפעילות הראשונות שימשה האגודה למעשה כלجنة תכנון של העיר, עד שהעירייה והממשל האזרחי לקחו על עצמם חלק מהתפקידים. עם העלייה במתחים הדתיים והלאומיים פחתה פעילות האגודה. בסוף 1922 התפטר אשבי ופסקו רוב פעולותיה, אם כי האגודה התקיימה פורמלית עד תום המנדט.
מאוחר יותר הוקמה אגודה בעלת שם דומה בירושלים המודרנית, שכללה גופים אקדמיים ומקצועיים שמטרתם שימור ופיתוח אתרים במודל דומה.
האגודה למען ירושלים הוקמה ב-1918. היא נולדה כי העיר הייתה מלוכלכת וצפופה.
סר רונלד סטורס, המושל הבריטי, רצה לשפר את העיר. הוא איגד אנשים מכל הקהילות. כך נוצרה האגודה.
באגודה ישבו נציגים של המוסלמים, נוצרים ויהודים. האדריכל צ'ארלס אשבי עזר בתכנון.
האגודה נקעה לשמור על אתרים חשובים. היא שיקמה את מגדל דוד ובנתה טיילת סביב החומות. היא טיפחה את השווקים ונטעה עצים.
האגודה קיבלה כסף מתרומות. אחרי כמה שנים העירייה קיבלה חלק מהעבודה. בפועל פעילותה פחתה בסוף 1922.
מאוחר יותר הוקמה אגודה דומה גם בירושלים של היום.
תגובות גולשים