האדם הניאנדרטלי

האדם הניאנדרטלי

האדם הניאנדרטלי, הנקרא גם הומו ניאנדרתלנסיס (שם מדעי), הוא אוכלוסייה של אדם קדמון שנכחדה. הם חיו בעיקר באירופה, במזרח התיכון ובמערב ומרכז אסיה בתקופות הפליסטוקן התיכון והעליון. הופעתם המובהקת החלה לפני כ-130 אלף שנה. הם נעלמו בסביבות 40,000, 28,000 שנים לפני זמננו.

המונח ניאנדרטל נגזר מעמק ניאנדר בגרמניה, שם התגלו העצמות הראשונות שהוגדרו כניאנדרטליים ב-1856.

שלדי ניאנדרטלים התגלו החל במאה ה-19. ממצאים חשובים כוללים את "ניאנדרטל 1" מעמק ניאנדר. ויכוח מדעי נמשך עד היום אם לסווגם כמין נפרד (Homo neanderthalensis) או כתת-מין של הומו ספיינס (Homo sapiens neanderthalensis).

מדענים הצליחו למצות די-אן-איי (DNA), חומר התורשה, ממאובנים. בשנות ה-2000 הובל פרויקט מיפוי הגנום בידי סוונטה פבו. המחקר הראה שהניאנדרטלים היו אוכלוסייה נפרדת, אך גם שאירעו מקרים נדירים של רביית כלאיים עם בני-אדם מודרניים. בני-אדם מחוץ לאפריקה נושאים כ-2, 3% די-אן-איי ניאנדרטלי בממוצע.

ניאנדרטלים היו חסונים וחזקים. גובהם הממוצע היה כ-164, 168 ס"מ לגברים וכ-152, 154 ס"מ לנשים. משקלו הממוצע היה גבוה יחסית. מוחם היה בגודל דומה או מעט גדול יותר ממוחנו, כשנפח ממוצע נע סביב 1,400, 1,500 סמ"ק. מבנה הגולגולת היה נמוך ומוארך, עם רכסי גבות מודגשים וחוסר בליטת סנטר. הם הלכו זקוף לחלוטין.

הם היו ציידים-לקטים, כלומר צידו בעלי-חיים ואספו צמחים. רבות מן העדויות מצביעות על דיאטה עתירת-בשר באירופה של עידן הקרח. נשק העיקרי היה חניתות כבדות וחומרי ציד טווח קרוב.

התרבות המאפיינת אותם נקראת המוסטרית (תרבות כלי-אבן). טכניקת לוולואה היא שיטת סיתות מורכבת להכנת להבות חדים. הם השתמשו באש, בעורות ובכלים מאבן, ולעתים גם בעצם.

עדויות לאמנות ולטקס נדירות אך קיימות. ישנן ממצאים שמרמזים על קבורה מכוונת של מתים. נמצאו צבענים לצד כמה עצמות וכלי קישוט בצדפים מחוררים באתרים ספרדיים, מה שמרמז על התנהגות סימבולית מסוימת.

אין הוכחה חד-משמעית לשפה תחבירית כמו אצל בני-ימינו. עם זאת ישנן ראיות אנטומיות וגנטיות, למשל מוטציות בגן FOXP2, המצביעות על יכולת דיבור מסוימת.

ברבים מהשלדים נמצאו שברים ופגיעות שהגלידו. עובדה זו מרמזת על טיפול בחולים ופצועים בתוך הקבוצה.

ניאנדרטלים נחשבים לענף צדדי באבולוציית האדם. הם נובעים מאוכלוסיות ארכאיות מוקדמות, שהוגדרו בידי חוקרים כ"קדם-ניאנדרטלים" או הומו היידלברגנסיס. ההבדל הגנטי בינהם לבין האדם המודרני גדול פחות מההבדל לאוכלי-קוף, אך מספיק כדי להכיר בהבדל.

במזרח התיכון ובאירופה היו חפיפות בזמן בין ניאנדרטלים ובני-אדם מודרניים. מחקרי גנום מראים שהתרחשה הזדווגות מועטה ופורייה בין שני הענפים. ההכחדה שלהם כנראה נבעה משילוב של גורמים: שינויים אקלימיים, מספר אוכלוסייה קטן, תחרות עם בני-אדם מודרניים ואולי גם הטמעה גנטית. אין הסכמה מדעית מלאה על סיבה יחידה.

בתרבות נוצרה דמות ה"איש מערות". היא לעתים קרובות מזויפת ומגזימה. המציאות מראה ניאנדרטלים בעלי מוח גדול, הליכה זקופה ויכולות טכנולוגיות.

האדם הניאנדרטלי

האדם הניאנדרטלי היה קרוב לנו, אבל לא חי היום. הוא חי לפני הרבה מאוד שנים. הם מצאו אותם באירופה ובמזרח התיכון.

הם שייכים לקבוצה של אדם קדמון. הם נראו חזקים ובעלי גוף עבה. הם הלכו זקוף.

הם הופיעו לפני כ-130,000 שנים. הם נעלמו לפני כ-40,000, 28,000 שנים.

הם צדו חיות ואספו צמחים. הם הכינו כלי-אבן חדים. טכניקה מיוחדת נקראת לוולואה. הם ידעו להשתמש באש.

הם הכינו להבים מאבן. לעתים נמצאו צדפים וצבעים, מה שעשוי להראות שהם קישטו דברים.

מדענים מצאו דנ"א שלהם בעצמות. בדנ"א אפשר לראות שהם קרובים לנו. אנשים מחוץ לאפריקה נושאים מעט דנ"א ניאנדרטלי.

נמצאו עצמות שקברו אותן. זה מרמז שהם טיפלו במתים. הדברים האלה מוסיפים כבוד ורצון לזכור.

אומרים שזה קרה בגלל הרבה סיבות יחד. למשל שינויים במזון, במזג האוויר, ותחרות עם בני-אדם אחרים.

בסיפורים מציירים אותם לפעמים פראיים. המציאות הייתה מורכבת יותר. הם היו יצורים חכמים וטבעיים.