האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה, שנקראה גם "אינתיפאדת אל-אקצא" בערבית, פרצה בספטמבר 2000. המצב התדרדר אחרי כישלון שיחות קמפ דייוויד ביולי 2000 וביקור אריאל שרון בהר הבית בסוף ספטמבר. המאורעות כללו מחאות, מהומות והסלמה צבאית מתמשכת.

בהתחלה היו הפגנות וירי מקומי, אך במהרה הפכו הפעולות לאלימות מסיבית. ארגוני הפת"ח, החמאס והג'יהאד האיסלאמי נטלו חלק מרכזי; אחד המאפיינים היה גל פיגועי התאבדות כנגד אוכלוסייה אזרחית. אירועים בולטים במהלכה כוללים את לינץ' רמאללה, מותו של מוחמד א-דורה בעימותים הראשונים, וגל של פיגועים קטלניים ב-2001, 2002.

התקופה שנקראה "מרץ השחור" ב־2002 כללה סדרת פיגועים קשה. בתגובה השיקה ישראל באביב 2002 את מבצע חומת מגן, שבו נכנסו כוחות צה"ל לערים ביהודה ושומרון, נעצרו מבוקשים, והוחרמו כלי נשק רבים. מבצע חומת מגן נחשב לנקודת מפנה בטקטיקה הישראלית.

ניסיונות מדיניים נמשכו לאורך התקופה: פסגות, מתווים והצעות לרגיעה. ב־2003 הושגה הודנה (הפסקת אש חלקית) שהקטינה את הפיגועים לזמן מה. מותו של יאסר ערפאת ב־2004 ומינוי מחמוד עבאס השפיעו גם הם על המומנטום של האלימות.

ישראל חיזקה פעולות סיכול, שיתוף מודיעין וסגרה אזורים. הקמת גדר ההפרדה והשבחת המודיעין הובילו לירידה בפיגועים משטח יהודה ושומרון. ברצועת עזה, עם עליית החמאס ב־2006, מוקד האלימות עבר לשם וכלל ירי רקטות על יישובי עוטף עזה.

במהלך האינתיפאדה נהרגו למעלה מ־1,100 ישראלים ונפצעו כ־8,000. על פי מקורות שונים נהרגו גם כ־3,300 פלסטינים, בהם אחוז ניכר אזרחים. האינתיפאדה שברה את המשא ומתן של אוסלו ופגעה קשות בכלכלה הפלסטינית והישראלית. בדיעבד הובילו האירועים לשינויים מדיניים משמעותיים, כולל עלייתו של שרון לשלטון, בניית גדר ההפרדה ותוכנית ההתנתקות מרצועת עזה.

העימות הוגדר לעיתים כלוחמה נמוכה בעצימות, שכלל לוחמה בשטח בנוי, סיכול ממוקד ובראייה הפלסטינית, פיגועי טרור וגרילה. שני הצדדים נהוו גם על השפעת התקשורת והזירה הבינלאומית על תדמיתן ומדיניותן.

אין תאריך סיום מוסכם; רבים רואים דעיכה משמעותית החל מ־2004, 2005, בעקבות מותו של ערפאת, ההודנה, חומת המגן והקמת הגדר. עם זאת, האלימות לא פסקה לגמרי והמרחב נשאר רגיש שנים רבות לאחר מכן.

האינתיפאדה השנייה התחילה בספטמבר 2000. המילה "אינתיפאדה" (אינתיפאדה - מילה שמקורה בערבית, שמשמעותה 'התקוממות' או מרד') מתארת גל של מחאות ואלימות בין פלסטינים לישראל.

לאחר שניסיונות להגיע להסכם נכשלו, המצב התלקח. היו הפגנות רבות, ועימותים בין כוחות ביטחון לצדדים שונים. קבוצות כמו הפת"ח (ארגון פוליטי פלסטיני), חמאס (חמאס - תנועה פלסטינית) והג'יהאד האיסלאמי השתתפו בפעולות שונות.

ב־2002 ישראל ביצעה מבצע גדול בשם "חומת מגן" כדי לעצור פיגועים. אחר כך נבנתה גדר הפרדה (גדר - מחסום לחציצה) שנועדה למנוע כניסת מחבלים ולהקטין התקפות.

הרבה אנשים נפגעו ושנים רבות היו קשות עבור משפחות רבות. יותר מאלף ישראלים נהרגו, וכמה אלפים פלסטינים נפגעו גם הם.

מלא ניסיונות להפסקת אש ולמשא ומתן. מותו של יאסר ערפאת ושינויים במנהיגות השפיעו על המצב. בחמשת השנים הבאות חלק מהעימות דעך, אך המצב נותר מורכב.