בדתות רבות קוראים לאל "אב". תואר זה מצביע על תפקידי היצירה, ההגנה והסמכות של האל. כשמייחסים לאל את התואר "אב" במקורות דתיים, הכוונה לרוב שהוא היוצר של הברואים, כוח עליון, פטריארך ומגן.
בדתות פוליתאיסטיות (דתות עם כמה אלים) יש לעתים אל אחד המוביל את שאר האלים. לאל כזה מיוחסות תכונות אבהיות גם לא-חיוביות. במיתולוגיה היוונית זאוס היה אביהם של אלים ומספר בני אדם. בדת הכנענית אל נחשב לאב האלים, ונקרא בין היתר "אב האדם" ו"אב השנים".
במיתולוגיה הנורדית אודין כונה "אבי כל". המונח מצביע על כך שהוא אב רוחני ואב לחכמה. לפי המסורת הוא השיב רוח לחיים בשני בני האדם הראשונים, ולכן נחשב לאב כל האנושות. אודין נחשב גם אב של אלים, כמו ת'ור, אל הרעם.
בדתות מונותאיסטיות (אמונה באל אחד) כמו היהדות והנצרות, האל נקשר לדמות אב בשל מעורבותו בחיי המאמינים. מאמינים פונים אליו בתפילה ומצפים שיענה, יקיים צדק ולעתים אף יעניש כדי להחזיר סדר.
ביהדות אל נקרא "אבינו" או "אבינו מלכנו" בתפילות כגון תפילת "אבינו מלכנו". הדימוי מבטא את תפקידו כיוצר ומחוקק. ביהדות יש תיאורים של מערכת יחסים דמוית אב-בנים דרך התורה והמצוות. לאל מיוחסת גם הגנה על החלשים, העניים, האלמנות והיתומים, ותמיכה במלכים במפעל השיפוט.
בנצרות התואר "אב" מקבל משמעות נוספת. הוא אב לישו, ויש לקשר זה משמעויות תאולוגיות מיוחדות במסגרת מושג השילוש הקדוש (ההתאחדות של האב, הבן ורוח הקודש). הנוצרות רואה את המאמינים כבניו הרוחניים של האל. בנוסף, האמונה הנוצרית כוללת את רעיון ההתגלות של האל בבשר, כלומר שישו נתפס כתגלמות האל.
באסלאם אין תיאור של האל כאב. הקוראן אוסר להתייחס לאל במונחים של יחסי אב ובנו.
במספר דתות קוראים לאל "אב". זה אומר שהוא יוצר, מגן וסמכות.
בדתות עם הרבה אלים יש לעתים אל מוביל. למשל זאוס במיתולוגיה היוונית. גם בדת הכנענית דיברו על אל כאב האלים.
באגדות הנורדיות אודין נקרא "אבי כל". הוא נחשב לחכם. לפי האגדות הוא העניק חיים לשני בני אדם ראשונים.
ביהדות ובנצרות מדברים על אל אחד. מאמינים פונים אליו בתפילה וקוראים לו "אב".
ביהדות קוראים לאל "אבינו" בתפילות. זה מראה שהוא יוצר ושומר. אלוהים מגן על עניים ויתומים.
בנצרות האל הוא גם אב של ישו. מאמינים רואים בעצמם ילדים רוחניים של האל.
באסלאם לא מתארים את אלוהים בתור אב. זה אסור בקוראן.
תגובות גולשים