האלפבית הפאן-ניגרי הוא אלפבית מבוסס-לטינית, שתוקנן בידי המרכז הלאומי לשפות של ניגריה בשנות ה־80.
הוא נועד לכתיבת כל השפות המדוברות בניגריה ללא שימוש בדיגרפים (שילובי אותיות שמייצגים צליל אחד).
בניגריה מדברים כמה מאות שפות. האלפבתים הלטיניים השונים שנטלו לשימוש הקשו על שימוש יעיל במכונות כתיבה ובמקלדות.
בשנות ה־80 המרכז הלאומי לשפות עבד על אלפבית אחד לכל השפות. העבודה התחילה ממודל שהציעה הבלשנית קיי ויליאמסון ב־1981.
הגרסה הסופית וגופן ההתייחסות פותחו בידי הטיפוגרף הרמן זאפף ב־1985.
באלפבית הפאן-ניגרי יש 33 אותיות.
נמצאים בו גם סימנים דיאקריטיים, סימנים קטנים מעל או מתחת לאות, שמראים שינויי צליל או טון.
בשפות שבהן קיים טון אמצעי (mid), הטון האמצעי אינו מסומן בכתב.
פרישת המקשים למכונות כתיבה עוצבה בידי חברת אוליבטי עבור המרכז הלאומי לשפות.
האלפבית הפאן-ניגרי משתמש באותיות כמו A,B,C. הוא תוקן על ידי המרכז הלאומי לשפות בניגריה בשנות ה-80.
המטרה היתה לשים אלפבית אחד שיתאים לכל השפות ללא דיגרפים. דיגרפים הם שתי אותיות שעושות צליל אחד.
בניגריה מדברים מאות שפות. לפני כן היו אלפביתים שונים וזה סיבך את השימוש במכונות כתיבה.
בשנות ה-80 פיתחו אלפבית אחד. העבודה התחילה מדגם של הבלשנית קיי ויליאמסון ב־1981.
הגרסה הסופית והגופן הוכנו על ידי הטיפוגרף הרמן זאפף ב־1985.
יש 33 אותיות באלפבית הזה.
משתמשים גם בדיאקריטיים. דיאקריטיים הם סימנים קטנים מעל או מתחת לאות.
הם מראים את הטון, כלומר אם המילה נשמעת גבוהה או נמוכה. טון אמצעי לא נכתב.
פריסת המקשים למכונות כתיבה עוצבה על ידי חברת אוליבטי עבור המרכז.
תגובות גולשים