האסכולה החנפית

האסכולה החנפית (בערבית: المذهب الحنفي) היא אחת מארבע האסכולות הפרשניות של השריעה באסלאם הסוני. היא קרויה על שם האימאם אבו חניפה, שחי בכופה שבעיראק בסוף המאה ה-8 (בערך 699, 767). אבו חניפה היה סוחר בדים, ולכן הדגיש בהלכותיו הוגנות במסחר ושימוש בשיקול דעת. המונח ראי פירושו שיקול דעת משפטי, ואל-קיאס פירושו היקש, דחיפה של דין ממקרה מוכר למקרה דומה.

גישת ההיקש של החנפים עמדה מול פרשנים שמרניים יותר. פרשנים אלה ראו את הקוראן והחדית' (דברי הנביא) כמקורות עיקריים בלבד. מאפיין זה הפך את האסכולה לאופיינית כליברלית ומקילה יחסית בעניינים מסוימים.

לאחר מותו של אבו חניפה המשיכו אותו אבו יוסוף וא-שיבאני. הם סידרו וכתבוה את עיקרי הפסיקה החנפית. האסכולה אומצה על ידי סונים רבים במצרים, בסהר הפורה, בטורקיה ובמרכז ומזרח אסיה. היא היוותה גם את הבסיס למג'לה הטורקית משנת 1869, קובץ חקיקה באימפריה העות'מאנית.

החנפים נפוצים במיוחד באזורי פקיסטן, טורקיה, הבלקנים ואסיה המרכזית. קהילות מוסלמיות במדינות כמו מצרים, בוסניה, אלבניה, אוזבקיסטן וסין הן ברובן חנפיות. באפגניסטן החוקה מאפשרת לשופטים להשתמש בהלכה החנפית כשהיא מתאימה לחוק הקיים.

האסכולה החנפית היא הגדולה מבין הארבע, וכ־30% מהמוסלמים בעולם מזוהים עמה. היא נחשבת לליברלית יותר למשל כשהמדינה אינה רשאית להעניש על קללות. בתחום האלכוהול יש לה פרשנות ברורה: המונח ח'מר, כלומר יין מענבים, מוגדר כאסור ועבורו נקבע עונש מסורתי של 80 מלקות. משקאות אלכוהוליים אחרים, כמו בירה, נקראו בטקסט כ'ע'יר מוסכירה' (מונח ערבי שמשמעותו 'לא-משכרים' לפי תעתיק). לפי החנפים, העונש נועד בעיקר על השכרות ולא רק על השתייה.

אין לראות את קיומן של ארבע האסכולות כקרע דתי. אדם יכול לקבל הלכה מאסכולה אחת בנושא, ומאסכולה אחרת בנושא שונה. דוגמה לכך היא השייח המצרי אימאם אל-קראפי, שהיה פעיל בשתי אסכולות שונות.

האסכולה החנפית היא אחת מארבע דרכי פרשנות של השריעה באסלאם הסוני. היא נקראת על שם אבו חניפה, שחי בסוף המאה ה-8 בעיראק.

אבו חניפה היה סוחר. לכן הוא שם חשיבות להוגנות במסחר. הוא גם השתמש בראי. ראי זה אומר שיקול דעת כשאין תקנה ברורה. עוד שיטה שלו היא אל-קיאס. אל-קיאס זה להשוות מקרים דומים ולשפוט אותם יחד.

אחרי מותו, תלמידיו אבו יוסוף וא-שיבאני כתבוה את הכללים. האסכולה החנפית פופולרית בטורקיה, בחלקים מאסיה ובמדינות כמו מצרים ופקיסטן.

החנפים רבים בעולם. בערך שליש מהמוסלמים שייכים אליהם. הם נחשבים מקילים יותר בחלק מהדינים. לדוגמה, המדינה לא מענישה אנשים על קללות לפי החנפים. לגבי אלכוהול, הם מגדירים ח'מר כיין מענבים. משקאות אחרים זוכים לפרשנות שונה, והעונש לפי החנפים תלוי בשכרות.

אין זו דת שונה מהשאר. אפשר לקבל דעה מחנפים בנושא אחד ומדעת אסכולה אחרת בנושא אחר.