האקינג

האקתינג (בעברית: פצחנות) הוא שימוש יצירתי במערכות מחשב כדי להשיג תוצאות שונות מאלה שהתכוון היוצר. העוסק בכך נקרא האקר; אבל יש גם קראקרים, אנשים שמשתמשים בכישורים לפגיעה במערכות.

המקור של ההאקינג מגיע מפריקינג, ניסיון לגרום למערכת הטלפוניה האנלוגית לבצע פעולות שלא תוכננו, למשל שיחות חינם. זה נעשה בעבר על‑ידי שליחת טונים שפוגעים בתשדורות הטלפון. עם התפתחות התקשורת הפכה הפרקטיקה לנפוצה יותר.

בהגדרה העכשווית, האקינג כולל השגת גישה לאזורים חסומים במחשב, קבלת מידע סודי, שינוי תפקוד מערכות ופריצה לתוכנות. תהליך ההאקינג מתחיל באיסוף מידע: תיעוד למשתמש ותיעוד למתכנת. אם קוד המקור זמין, כלומר הקוד שהמפתחים כתבו פתוח לקריאה, ההאקר יכול לקרוא אותו, ללמוד ולשנות אותו. כשקוד המקור אינו זמין, משתמשים בהנדסה לאחור (פירוק המערכת כדי להבין את פעולתה), ולעיתים עובדים עם שפת אסמבלי, שהיא שפת מחשב קרובה לחומרה.

תרבות ההאקינג נשענת על מעמד קהילתי. האקרים מרוויחים שם דרך כתיבת תוכנה חופשית, גילוי ותיקון באגים והפצת מידע על פרצות אבטחה. לעומתם, קראקרים מפתחים כלי תוכנה שמיועדים לפריצות ולגרימת נזקים. ההבחנה בין כוונה יוצרת את ההבדל בין פעילות חיובית לשלילית.

האקתינג (פצחנות) הוא שימוש מיוחד במחשבים כדי להשיג דברים שלא תכננו. אדם שעושה זאת נקרא האקר. קראקר הוא מי שעושה נזק בכוונה.

לפני עידן המחשבים היה דבר שנקרא פריקינג. פריקינג (משחק עם טלפונים) גרם לטלפונים לעשות שיחות שלא היו אמורות להיות בחינם.

ההאקרים לומדים מידע על מערכת. אם הקוד פתוח, כלומר המפתחים כתבו את הקוד וניתן לקרוא אותו, הם קוראים ושם להם שינויים. אם הקוד לא פתוח, הם מנסים להבין את העבודה של התוכנה בדרך אחרת שנקראת הנדסה לאחור (לפרק ולגלות איך זה עובד).

בחברה של ההאקרים נותנים כבוד למי שעוזר: כותב תוכנות חופשיות, מוצא באגים ומתקן אותם. יש גם אנשים שקוראים להם קראקרים. הם עושים כלים לפגיעה במערכות. זו הפעילות הרעה.