הארגון העולמי לקניין רוחני

הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) הוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות. קניין רוחני הוא זכויות על יצירות, המצאות וסימנים מסחריים. הארגון נוסד ב-1967 וחברות בו 193 מדינות. מטה WIPO בז'נבה, שווייץ. המנהל הכללי נכון ל-2023 הוא דארן טנג. הארגון מיישם ומפקח על כ-24 אמנות בינלאומיות הקשורות לקניין רוחני.

הארגון הקודם נקרא BIRPI. BIRPI הוקם ב-1893 כדי ליישם את אמנת ברן (הגנה על יצירות ספרותיות ואמנותיות) ואת אמנת פריז (הגנה על קניין תעשייתי). אמנת הייסוד של WIPO נחתמה בסטוקהולם ב-14 ביולי 1967 ותוקנה ב-1979. ב-1974 הפך WIPO לסוכנות מיוחדת של האו"ם. ישראל הצטרפה לארגון באפריל 1970. בניגוד לסוכנויות אחרות של האו"ם, חלק גדול מתקציב WIPO מגיע מאגרות ומשירותים שהיא מנהלת, ולא מתרומות מדינות; בשנת 2006 הוערך כי למעלה מ-90% מההכנסות יגיעו מאגרות אלה.

הנהלת WIPO נבחרת על ידי נציגי המדינות החברות, ולא על ידי אזרחים. יש הטוענים כי נציגים אלה חשופים להשפעת גופים מסחריים גדולים. החלטות מתקבלות לעיתים בקול אחד לכל מדינה, ללא קשר לגודל או להשפעה הכלכלית שלה. בשנות ה-60 וה-70 מדינות מתפתחות הצליחו לחסום הרחבות מסוימות של הסכמים, למשל בתחום פטנטים לתרופות.
בשנות ה-80 ארצות הברית פנתה לפורום הסחר (הסכם גאט"ט) שפתח את הדרך לארגון הסחר העולמי. שם נוצר גם "הסכם על היבטי מסחר של זכויות קניין רוחני".

עבודת WIPO מתבצעת דרך ועדות קבועות, ביניהן הוועדה לפטנטים (SCP), הוועדה לזכויות יוצרים (SCCR), הוועדה לאכיפה (ACE) והוועדה הבין-ממשלתית (IGC) שעוסקת בין היתר בגישה למשאבים גנטיים וידע מסורתי. ב-2004 אימץ WIPO הצעה של ארגנטינה וברזיל לתוכנית פיתוח שנקשרה ל"הצהרת ז'נבה לעתיד הארגון", והארגונים החברתיים ניסחו גם טיוטה לאמנה על "גישה לידע" (Access to Knowledge, A2K).

הארגון העולמי לקניין רוחני עוסק בהגנה על רעיונות ויצירות. קניין רוחני = זכויות על יצירות והמצאות. הארגון הוא חלק מהאו"ם. נוסד ב-1967. 193 מדינות חברות בו. המטה בז'נבה. המנהל הכללי ב-2023: דארן טנג. WIPO מפקח על כ-24 אמנות בין-לאומיות.

לפני WIPO היה גוף בשם BIRPI, שנוסד ב-1893. הוא עזר להפעיל את אמנת ברן להגנה על ספרים ואמנות. עוד עזרה אמנת פריז בשמירה על קניין תעשייתי (כמו סימנים ומכונות). אמנת הייסוד של WIPO נחתמה ב-1967. ישראל הצטרפה ב-1970.

יש שטוענים שמנהיגי WIPO נבחרים על ידי מדינות, ולא על ידי כל האנשים. חלק חוששים שחברות גדולות משפיעות יותר מדי. בארבעים השנים האחרונות חלק מהמדינות העדיפו לדון בחוקים גם בפורומים אחרים של מסחר. WIPO עובד דרך ועדות שמדברות על פטנטים וזכויות יוצרים. ב-2004 הוצעה תוכנית פיתוח על ידי ארגנטינה וברזיל. ארגונים חברתיים גם דיברו על רעיון של "גישה לידע" (A2K).