הארי אדוארד נילסון (15.6.1941, 15.1.1994) היה מוזיקאי, זמר, גיטריסט ופזמונאי (כותב שירים) אמריקאי. הוא זכה בשני פרסי גראמי (פרסי מוזיקה בינלאומיים) והתפרסם בעיקר בשנות ה-60 וה-70. בתקופה זו שיתף פעולה עם חברי הביטלס, כמו ג'ון לנון, רינגו סטאר וג'ורג' האריסון; עם לנון אף הקליט אלבום משותף, Pussy Cats.
נילסון נולד בברוקלין. אביו עזב כשהיה פעוט, ומשפחתו נדדה בין ניו יורק לקליפורניה. דודו עזר לו ללמוד לשיר, והשפיע עליו רבות. בגלל קשיים כלכליים עבד מאז צעירותו בבתי קולנוע ובבנק, וגם כתב שירים והקליט דמוים.
בשנות ה-60 הושפע מסגנון הרית'ם אנד בלוז ומהזמר ריי צ'ארלס. ב-1960 החל להקליט דמוים ולשיר עבור פזמונאים. ב-1963 זכה להצלחה ראשונית ככותב שירים כשכתב בין השאר ללהקת המונקיז. הוא הוציא סינגלים (שירים בודדים) תחת שמות עט שונים, וב-1966 הוציא את אלבום הבכורה Spotlight on Nilsson.
ב-1966 חתם על חוזה ב-RCA. ב-1967 הוציא את Pandemonium Shadow Show, אלבום שזכה לשבחים וממש גרם לחברי הביטלס להתעניין בו. ב-1968 יצא Aerial Ballet ובו חידוש לשיר "Everybody's Talkin'". השיר נכלל בפסקול (מוזיקה לסרט) והפך ללהיט שזיכה אותו בגלובוס ובפרס גראמי.
ב-1968 הוציא גם פסקול לסרט Skidoo, וב-1969 את Harry, שבו היו להיטים וחיבורים ליוצרים צעירים כמו רנדי ניומן. נילסון המשיך לעבוד עם כותבים וב-1970 הוציא Nilsson Sings Newman, פרויקט כולו משירי ניומן.
בשנת 1971 הופיע The Point!, סרט אנימציה לו גם הלחין פסקול ובו הלהיט "Me and My Arrow". בהמשך עבר לאנגליה והקליט את Nilsson Schmilsson, אלבום שהכיל להיטים גדולים כגון "Without You" (כיסוי עוצמתי לשיר של להקה אחרת), "Coconut" ו"Jump into the Fire". השירים האלו קידמו אותו לרמת כוכב וזיכו אותו בהכרה בינלאומית.
לאחר מכן הוציא Son of Schmilsson ו-A Little Touch of Schmilsson in the Night, שבו בולט הקול והעיבוד התזמורתי. בתקופה זו עבד וצעד בסגנונות שונים, מבלגן יצירתי לשירים מסחריים יותר.
גם כשהתקרב לנילסון ג'ון לנון, התקופה שבה התגוררו יחד במקלטים כללה שתייה מרובה ושימוש בסמים. שיתוף הפעולה הזה הניב את האלבום Pussy Cats (1974), אך קולו של נילסון נפגע אז בעקבות התנהלות אישית קשה.
RCA שקלה לא לחדש את חוזהו, אך לבסוף חידשה אותו אחרי התערבות חברים. למרות חידוש החוזה, אלבומיו מאמצע שנות ה-70 לא הצליחו מבחינה מסחרית. ב-1977 הוציא את Knnillssonn, אלבום שאהב מאוד, אך חברת התקליטים העדיפה להשקיע בהדפסה וקידום של אלבומים אחרים, והיחסים עם RCA התערערו.
ב-שנות ה-70 החזיק דירה בלונדון. שם אירעו מקרי מוות טרגיים של מוזיקאים שהגיעו לביקור, מה שהוביל אותו למכור את הדירה ולעבור להתגורר בלוס אנג'לס.
לאחר עזיבת RCA כתב מחזמר בשם Zapata והלחין פסקול לסרט Popi (1980). באותה תקופה הוציא את Flash Harry, שהיה אלבומו האחרון והופץ באנגליה ויפן בלבד. בדצמבר 1980 חברו ג'ון לנון נרצח, אירוע ששבר את נילסון והוא פעל נגד אלימות נשק.
בהמשך שנות ה-80 הקליט לעיתים נדירות שירים לסרטים ותוכניות. ב-1984 לקח חלק באלבום שבו השתתפה יוקו אונו.
ב-1991 נפגע כלכלית בעקבות מעילה שביצעה מנהלת חשבונותו. בריאותו הידרדרה; ב-1993 עבר מספר התקפי לב. ב-1994 הוא סיים הקלטות לאלבום Papa's Got a Brown New Robe, ומת באותו היום מהתקף לב בגיל 52. האלבום לא יצא; לאחר מותו יצאה אנתולוגיה בשם Personal Best.
הוא הותיר אשה ושישה ילדים. ב-1995 מריה קארי זכתה להצלחה עם גרסת כיסוי לשירו "Without You". ב-2006 הופק סרט תיעודי על חייו, Who is Harry Nilsson? And Why Is Everybody Talkin' About Him.
הארי נילסון (1941, 1994) היה מוזיקאי אמריקאי. מוזיקאי = אדם שעושה מוזיקה. הוא ידע לשיר ולנגן בגיטרה. גיטריסט = נגן גיטרה. פזמונאי = כותב שירים.
נילסון נולד בברוקלין. אביו עזב כשהיה קטן. דודו לימד אותו לשיר. כשהיה צעיר עבד בעבודות שונות וגם כתב שירים.
הוא התחיל להקליט בשנות ה-60. השפיעו עליו זמרים של רית'ם אנד בלוז. ב-1966 הוציא אלבום ראשון. שירים שלו הוקלטו גם על ידי זמרים אחרים.
נילסון חתם בחברת תקליטים בשם RCA. ב-1967 הוציא אלבום שהביא לו תשומת לב. חברי הביטלס אהבו אותו.
אחד השירים המפורסמים שלו הוא "Everybody's Talkin'". השיר הושמע בסרט והפך ללהיט. בשנת 1971 יצא גם The Point!, סרט אנימציה עם שיר מפורסם "Me and My Arrow".
האלבום Nilsson Schmilsson הכיל להיטים גדולים. למשל "Without You" ו"Coconut". השירים האלו עזרו לו להיות מפורסם בעולם.
נילסון והחברים ג'ון לנון ורינגו סטאר עבדו יחד. בשנים אלה נילסון עבר תקופות קשות עם שתייה וסמים. זה פגע בקולו ובהופעותיו.
בשנות ה-80 כתב פסקול לסרט והוציא את אלבומו האחרון Flash Harry. ב-1980 חברו ג'ון לנון נהרג, וזה הכאב נגע בנילסון. בשנות ה-90 הוא חלה והיה לו קושי כלכלי. ב-1994 הוא מת מהתקף לב בגיל 52.
הוא השאיר אישה ושישה ילדים. ב-2006 יצא סרט תיעודי על חייו.
תגובות גולשים