הבחירות לראשות הממשלה התקיימו ב-6 בפברואר 2001. זו הייתה הפעם היחידה בישראל שבה בחרו את ראש הממשלה בבחירה ישירה בלבד, בלי לבחור כנסת חדשה. בחירות כאלה אפשרו לאזרחים לבחור ישירות את ראש הממשלה.
השניים שהתמודדו היו ראש הממשלה המכהן אהוד ברק ויאשׁ/יושב ראש האופוזיציה אריאל שרון. שרון הוביל בסקרים וניצח בהפרש גדול. ההצבעה עמדה על כ-62.3%, שיעור נמוך מאוד בבחירות ארציות, במיוחד בציבור הערבי.
אחרי ההפסד ב-1999 פרש בנימין נתניהו מתפקיד ראש הליכוד. אריאל שרון נבחר כראש התנועה בפריימריז בספטמבר 1999. במהלך הפריימריז הוצאו כספים רבים, ונפתחה חקירה סביב דוחות המימון.
אהוד ברק הקים ממשלה רחבה אחרי 1999, אך היא התפוררה במהירות. מספר מפלגות יצאו מהקואליציה בעקבות מחלוקות פוליטיות ופרשות אישיות. סגן ראש הממשלה יצחק מרדכי התפטר אחרי פרשת הטרדות מיניות, ומרצ פרשה בעקבות חילוקי דעות על סמכויות. פרישה נוספת של סיעות בעקבות ועידת קמפ דייוויד ודיונים מדיניים השאירה את הממשלה חלשה.
בסוף מאי 2000 סגר צה"ל את נוכחותו בדרום לבנון ויצא באופן חד-צדדי. הנסיגה הייתה הבטחת בחירות של ברק. אחרי היציאה השתלט חזבאללה על השטח, והחיכוכים בגבול החלו מחדש. שיא של הפעילות היה חטיפת שלושה חיילים בהר דב באוקטובר 2000.
ביולי 2000 התקיימה ועידת קמפ דייוויד במטרה לקדם הסכם בין ישראל לפלסטינים. ברק הסכים לתניות רבות של הפלסטינים, אך הוועידה כשלה על רקע דרישות הדדיות שחולקו בעיקר על רצון הפלסטינים בזכות השיבה והכרזה על סיום הסכסוך.
האינתיפאדה פרצה ב-29 בספטמבר 2000. המהומות והאלימות פגעו בתמיכה הציבורית בברק. רבים מתוך הבוחרים ראו בכך כישלון של הממשלה בהגנה על האזרחים, וההאשמות נגד הרשות הפלסטינית היוו נקודת מחלוקת שקיצנה חלק מהקהל של ברק.
באוקטובר פרצו מהומות גדולות במגזר הערבי בישראל. במהלך האירועים נהרגו אזרחים, רבות מהן כתוצאה ממעשי משטרה ואלימות ברחובות. האירועים גרמו לאובדן תמיכה של ערביי ישראל בברק ולקיטוב פנימי בחברה.
בסוף נובמבר הוצעו הצעות לפיזור הכנסת. ב-9 בדצמבר ברק הודיע כי יתפטר מתפקיד ראש הממשלה. ההתפטרות הורתה על קיום בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בלבד. לאחר תיקון בחוק הותר לבנימין נתניהו, שכבר פרש מהכנסת, להתמודד, אך הוא בסופו של דבר הסיר את מועמדותו.
שמעון פרס ניסוּת להתרומם בתוך מפלגת העבודה ולרוץ, אך ניסיונותיו להציג מועמדות כשלו.
בסופו של דבר התברר כי רק ברק ושרון יתמודדו. מערכות הבחירות היו רדומות יחסית. נעשה שימוש נרחב באינטרנט ובתשדירי טלוויזיה. הקמפיינים התרכזו בנושאים כמו לבנון, המשא ומתן עם הפלסטינים ותדמית המנהיגים.
ביום הבחירות אירעו עימותים ואלימות סביב קלפיות. שיעור ההצבעה היה נמוך יחסית, במיוחד בקרב העולים והציבור הערבי.
ב-6 בפברואר 2001 הצביעו כ-2,805,938 מתוך 4,504,769 בעלי זכות. שיעור ההצבעה היה כ-62.29%. אריאל שרון ניצח בבחירות והקים את הממשלה החדשה.
שרון הקים ממשלה רחבה שכללה מפלגות רבות. ברק ניסה להצטרף כמחזיק תיק הביטחון, אך לחצים ציבוריים ופוליטיים אילצו אותו לפרוש מנהיגותית ולהתפטר מן הכנסת. המהלך לא שינה באופן מיידי את מדיניות הממשלה, אך המשא ומתן הפומבי הופסק. האינתיפאדה המשיכה, והמשק נכנס למשבר קשה בשנים שלאחר מכן.
ברק חזר לפוליטיקה בשנים הבאות ונבחר שוב לראשות מפלגת העבודה ובשלבים מאוחרים יותר שימש כשר ביטחון.
הבחירות התקיימו ב-6 בפברואר 2001. בפעם הזאת בחרו את ראש הממשלה ישירות. זה אומר: כל האזרחים בוחרים את ראש הממשלה בלי לבחור כנסת חדשה.
המועמדים היו אהוד ברק ואריאל שרון. שרון ניצח בבחירות.
אחרי ההפסד של הליכוד ב-1999, בנימין נתניהו פרש. אריאל שרון נבחר כראש הליכוד.
ברק הרכיב ממשלה עם מפלגות רבות. המפלגות התווכחו והתפרקו מהקואליציה.
במאי 2000 צה"ל יצא מדרום לבנון. זאת הייתה החלטה של ישראל, בלי הסכם עם לבנון. אחרי היציאה, ארגונים אחרים הגיעו לשטח.
בקיץ 2000 נערכה ועידה בין ישראל לפלסטינים. הוועידה לא הצליחה להשיג הסכם.
בספטמבר 2000 פרצה התקוממות בין ישראל לפלסטינים. זה גרם להרבה אלימות ופגע בתמיכה בברק.
באוקטובר פרצו מהומות גם בתוך ישראל. היו נפגעים וזה הרע את מצב הציבור הערבי ביחס לברק.
ב-9 בדצמבר 2000 ברק הודיע על התפטרות. בגלל זה התקיימו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בלבד.
ביום הבחירות היו מהומות ואלימות ליד חלק מהקלפיות. ההצבעה הייתה נמוכה, בעיקר בערים ערביות.
נבחרו כ-2,805,938 מצביעים. שיעור ההצבעה היה כ-62%. אריאל שרון ניצח.
שרון הקים ממשלה רחבה. ברק פרש מתפקידיו במפלגה ובכנסת.
לאחר מכן ברק חזר לפוליטיקה והמשיך לעבוד כשירות במדינה.
תגובות גולשים