הבשורה (דה וינצ'י)

הבשורה (באיטלקית: L'Annunciazione) הוא ציור של לאונרדו דה וינצ'י. הציור מציג את סצנת הבשורה, שבה המלאך גבריאל מודיע למריה שהיא תתעבר ותלד את ישו. האורי נמצא בגלריית אופיצי בפירנצה.

בידי המלאך פרח שושן צחור, סמל לבתוליותה של מריה ולסמל העיר פירנצה. ברקע נראית סצנה של נמל, אם כי פרטיה מטושטשים. חוקרים משייכים את העבודה לשנותיו המוקדמות של לאונרדו, כשהוא עדיין תחת השפעתו של ורוקיו. ורוקיו היה המורה והאמן שבו לאונרדו התחיל את דרכו.

הציור מציג את הבשורה בתוך גן מוקף חומה של וילה כפרית. מריה יושבת וקוראת ספר. המלאך מופיע לפתע ומודיע לה על ההיריון. מריה מרים את עיניה מן הספר, ותנועת הרגע מוצגת כנרטיב - רצף אירועים בתוך תמונה אחת.

יש ויכוח בין מומחים על מידת מעורבותו של לאונרדו בציור. חלקם רואים שגיאות וסגנון של סדנה משותפת עם ורוקיו ואמנים אחרים. יחד עם זאת קיימים רמזים המצביעים על ידו של לאונרדו: רישום מקדים של שרוול המלאך וטכניקה של הנחת צבע בשכבות דקות ובאצבעות.

בחלקים מהיצירה יש בעיות פרספקטיבה (אופן הצגת עומק ומרחק). חומת הגן נראית מזווית מעט שונה משאר הציור. עמוד הקריאה נראה קרוב יותר אל הצופה מאשר מריה, מה שיוצר תחושת זרוע מוארכת יתר על המידה. פרטי טקסטיל וקפלי בגדיים מדגישים את ידיו של לאונרדו, אך לפעמים יוצרים מראה נוקשה.

לאונרדו אף ניסה כאן אנאמורפוזיס, טריק שבו תמונה נראית מעוותת מזווית אחת
ואילו מזווית אחרת היא נראית נכונה. מדריכי גלריית אופיצ'י מציעים לצופים להזיז את עצמם ימינה ולראות את הציור מזווית אחרת. כך חלק מהבעיות בפרספקטיבה נחלשות.

המלאך גבריאל מצויר ביופי אנדרוגיני, תערובת של תכונות נשיות וגבריות. כנפיו דומות לכנפי ציפור. הוא מוצג בתנועה, כמי שנחת זה עתה, והרצועה סביב שרוולו נראית מתנופפת. משב רוח מדמה עדיין את הדשא ואת הפרחים תחתיו.

לאונרדו השתמש בשמן ובשכבות דקות של צבע כדי ליצור צללים רכים. השמש בשקיעה מגיעה משמאל ומטילה אורה הצהבהב על הגן. הצללים מקבלים גוון כחלחל מרוח השמיים. על פניה של מריה יש זוהר עדין של אור שקיעה, בעודה בולטת יחסית לגבריאל.

הבשורה מדגימה את לאונרדו הצעיר, שעורך ניסויים באור, בפרספקטיבה ובמניפולציות חזותיות. הציור מלא רעיונות טובים ולעתים גם בטעויות, אך כבר חושף את כישרונו העולה.

הבשורה (L'Annunciazione) הוא ציור של לאונרדו דה וינצ'י. הוא נמצא בגלריית אופיצי בפירנצה. הציור מראה את המלאך גבריאל שמודיע למריה שהיא תביא תינוק בשם ישו.

המלאך מחזיק פרח שושן צחור. פרח זה מסמל טהרה ובתוליות. ברקע אפשר לראות נמל, אבל הוא מטושטש.

הציור נעשה כשהיה לאונרדו צעיר, סביב השנים 1472, 1475. הוא למד אצל ורוקיו. ורוקיו היה המורה של לאונרדו.

מריה קוראת ספר בגינה מוקפת חומה. פתאום המלאך מופיע. היא מרים את עיניה והתגובה שלה מצוירת ברגע זה.

יש אנשים שחושבים שהציור לא מושלם. יש בו חלקים קצת מוזרים. אבל רואים גם פרטים יפים, כמו הקפלים בבגד ופניה של מריה.

לפעמים הפרספקטיבה נראית מוזרה. חלקים של החומה וכיסוי הכורסה לא תואמים בדיוק. זה נותן תחושה שזרועה של מריה ארוכה מדי. לאונרדו ניסה לעשות טריק פרספקטיבה. טריק זה גורם לתמונה להראות נכונה אם מסתכלים מזווית אחרת.

המלאך נראה יפה ועדין. יש לו כנפיים כמו ציפור. הוא בתנועה והרצועה בשרוולו נראית נעה.

האור בציור הוא של שקיעה משמאל. האור הצהבהב והצללים הכחולים עושים את הפנים של מריה זוהרות.

הציור מראה את כישרונו של לאונרדו הצעיר, שמנסה רעיונות חדשים באור ובעומק.