הגדוד הקדוש של תבאי

הגדוד הקדוש של תבאי היה יחידת עילית של הופליטים (חיילי רגל משוריינים) בצבא תבאי ביוון העתיקה. ייחודו היה בהרכבה: 150 זוגות של גברים שאהבו זה את זה. הרעיון היה שאוהבים ילחמו יחד באומץ ובאחידות יותר מאשר לוחמים זרים.

הגדוד הוקם בשנת 378 לפנה"ס ביוזמת אפמינונדס ופלופידס, לאחר שחרור האקרופוליס של תבאי. המפקד גורגידס קיבל על עצמו את הקמתו. במשך כארבעה עשורים הייתה לגדוד חשיבות מרכזית בהעלאת מעמדה של תבאי ביוון.

בתחילה גויסו זוגות על בסיס פדרסטיה (מערכת חונך־נחנך שבה המבוגר הוא המדריך והצעיר הוא הלומד). מאוחר יותר היו יחסים רגשיים ארוכי־טווח שאינם בהכרח רק במודל האתונאי הפדרסטי. מקורות מספרים על נאמנות עזה בין הזוגות, ולעתים אף על טקסי שבועה שייתכן ונערכו בלילה.

הגדוד נלחם כיחידה חשובה בשורה של קרבות. בשנת 375 לפנה"ס עבר "טבילת אש" בקרב טגירה תחת פילופדס. בשנת 371 לפנה"ס השתתף בקרב לאוקטרה בצליחת ניצחון גדול על ספרטה. עם הזמן הוא שימש ככוח מרכזי של ההגמוניה התבאית. בקרב כיירונאה ב-338 לפנה"ס הובס הצבא התבאי בידי פיליפוס והגדוד הקדוש הוכה קשה; שרדו מעט לוחמים. פיליפוס הורה לקבור את המתים והקים אנדרטה לזכרם.

היחידה מוזכרת גם בספרות מודרנית ובספרים העוסקים בהיסטוריה היוונית.

הגדוד הקדוש של תבאי היה קבוצה מיוחדת של חיילים ברגל. הם היו הופליטים. הופליטים הם לוחמים ברגל עם ציוד מלחמה.

הגדוד הורכב מ-150 זוגות של גברים שאהבו זה את זה. הם חשבו שאם הם אוהבים זה את זה, יילחמו טוב יותר זה לצד זה.

הגדוד נוצר ב-378 לפנה"ס אחרי שחרור העיר תבאי. הוא עזר לתבאי להיות חזקה למשך כמה שנים.

בתחילה הזוגות היו מבוססים על חניכה. זה אומר שמבוגר הדריך צעיר. עם הזמן הקשרים היו רגשיים וארוכים. כתבים מספרים על שבועות נאמנות וטקסים בלילה.

הגדוד נלחם בקרבות גדולים. ב-371 לפנה"ס ניצח בקרב לאוקטרה נגד ספרטה. ב-338 לפנה"ס, בקרב כיירונאה, רוב הלוחמים מתו. פיליפוס, שבסוף ניצח, קבר אותם והציב אנדרטה.

עוד כתבו על הגדוד גם בספרים מודרניים על היסטוריה.