הגטו היהודי בוונציה

ונציה ו״הגטו היהודי בוונציה״ (באיטלקית: Ghetto Ebraico di Venezia) הוא רובע בעיר ונציה שבאיטליה שבו התגוררו יהודים מאז המאה ה־16. הגטו של ונציה הוא אחד מגטאות היהודים העתיקים שנשמרו עד היום. המילה "גטו" נגזרה מהמונח האיטלקי ורק אחר־כך הפכה לשם כללי לשכונה יהודית.

יש כמה הסברים לשם "גטו". ההשערה המקובלת מקשרת אותו ל־geto וונציאני, בית יציקה שהיה ליד הרובע. הוצעו גם קשרים לשפות אחרות ולמילים יווניות ולביטויים עבריים. חוקרים מודרניים אינם מסכימים לחלוטין, והדיון נמשך.

מאה חמישית־שישית שולחים יש יהודים בוונציה כסוחרים. רק ב־1516 הוגבלו מגוריהם לרובע מיוחד, תחילה ב־Ghetto Nuovo. בהדרגה נוספו Ghetto Vecchio ו־Ghetto Novissimo. בתחילת הדרך גרו שם כ־700 יהודים, ובשיאו ב־1630 הגיעו כ־5,000 תושבים. עד כיבוש נפוליאון ב־1797, זה היה המקום היחיד בעיר שבו הורשו היהודים לגור.
בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20, תחת שלטון פשיסטי וכיבוש גרמני, נלקחו ונשלחו חלק מתושבי הקהילה למחנות. בסוף המלחמה נשארו בוונציה כ־560 יהודים.

החיים בגטו נשלטו בתקנות רבות. היהודים יכלו לצאת רק בשעות מסוימות, ולעיתים נדרשו לשאת סמלי זיהוי כמו כובע צהוב. מותר להם היה לעבוד במקצועות מסוימים: רופאים (שהיו חופשיים יותר בתנועתם), מלווים בריבית (נושאי ריבית), סוחרים וסוחרי בגדים משומשים.
למרות המגבלות נוצר אוניברסום תרבותי עשיר: נבנו שבעה בתי כנסת מפוארים, פעלו רבנים מפורסמים, הוקמו תיאטרונים, אקדמיות למוזיקה ובית דפוס עברי ראשון. היו גם בתי חולים, אכסניות ומאפיות, שחלקם נשמרים עד היום כמבנים היסטוריים.

בתחילה התגוררו בו יהודים איטלקים ואשכנזים גרמנים, ולאחר מכן הגיעו יהודים מהלבנט, מספרד ופורטוגל. עקב העומס נבנו בנייני מגורים גבוהים מאד לעומת שאר ונציה, לעיתים עד תשע קומות. ארובות ומדרגות תכננו כדי למנוע שריפות.

בגטו קיימת כיכר מרכזית עם באר ותבליט אריה, חמישה בתי כנסת ישנים ושניים מהם פעילים. כיום פועלים במקום מוזיאון, בית אבות, מסגרות חינוך יהודיות, שתי מסעדות כשרות ומרכז קהילתי במבנה הישן של בית החולים.
בתי הכנסת הם אוצרות ארכיטקטוניים ודתיים: בתקופת הזוהר של הגטו היו בו עשרות מקומות תפילה. חלק מהמסורות הקהילתיות נשמרות, כמו בניית סוכה קהילתית ופעילויות לילדים.

הגטו נשאר חלק חשוב מזהות יהודי ונציה. כיום רבים מהפעילויות והזיכרונות ההיסטוריים נמצאים שם, ומבקרים יכולים לראות את בתי הכנסת, המוזיאון ואת מבני הקהילה.

ונציה היא עיר באיטליה. בגדה של ונציה יש מקום שנקרא הגטו היהודי.

המילה גטו מגיעה מאיטלקית. לא כל החוקרים מסכימים איך בדיוק נוצר השם.

הגטו נוסד במאה ה־16. בהתחלה גרו בו כ־700 יהודים. אחר־כך הוא גדל.
לפני נפוליאון, רק שם הורשו היהודים לגור בוונציה. במלחמת העולם השנייה רבים מהיהודים הוגלו והייחוד של הקהילה נפגע.

הגטו היה מקום שבו היהודים חיו ועבדו. הם נדרשו לצאת בשעות מסוימות.
היו מקצועות מסוימים שמותר היה להם לעשות, למשל רופאים ומוכרי בגדים.
למרות הקשיים נבנו בבטגו בתי כנסת, הוקמו חנויות ובית דפוס עברי.

הבניינים בגטו גבוהים מאוד. יש שם חמישה בתי כנסת ישנים. שניים מהם עדיין פעילים.
יש גם מוזיאון, בית אבות ומרכז קהילתי. בכיכר המרכזית יש באר ופסל של אריה.

היום הגטו הוא מקום שמלמד על ההיסטוריה והתרבות של יהודי ונציה. ילדים לומדים שם בבית ספר ועטים לביקור במוזיאון.