הַדַּף הַיּוֹמִי הוא תוכנית ללמוד דף אחד בתלמוד בבלי בכל יום. תלמוד בבלי הוא ספר מרכזי של הלכה ודיונים יהודיים. בלימוד קבוע כזה מסיימים את כל התלמוד לאחר שבע שנים וחצי.
הרב מאיר שפירא מלובלין יזם והכריז על המיזם ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923). ההכרזה נעשתה בכנס מרכזי של תנועת אגודת ישראל. לפני ההכרזה נועץ הרב שפירא בחפץ חיים ובאדמו"ר מגור (האמרי אמת). הוחלט להתחיל בראש השנה, א' בתשרי ה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923).
רעיון דומה הופיע מוקדם יותר ב-1921, אך לא זכה לפרסום רב עד הכרזת הרב שפירא.
בתחילת היוזמה השתמשו בחלוקת דפים מסוימת בדפוס סלאוויטא. בגלל זה בתשעת המחזורים הראשונים נרשמו פחות דפים. החל מהמחזור השמיני שונו חלק מהדפים לחלוקה אחרת.
היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי יהודים. הוקמו ארגונים ומיזמים לתמיכה ולימוד. בין השאר קיימים: "מאורות הדף היומי" שמרכזים מרצים, מערכות טלפוניות שמשמיעות שיעורים מוקלטים, ואתרי אינטרנט עם חומרי עזר.
נוסדו גם יוזמות דומות ללימוד יומי של ספרים אחרים. דוגמות חשובות הן משנה יומית והלכה יומית, אך הן פחות פופולריות מהדף היומי.
נחגגו כבר סיומים חודשיים ושנתיים של המחזורים. עד כה נחגגו לפחות שלושה עשר מחזורי לימוד. סיום אחד מחזורי הלימוד עורר טקסים גדולים, הצטרפו אלפים להשתתפות, והחלו את המחזור החדש מיד לאחר מכן.
סיומי הש"ס מלווים בטקסים ציבוריים. מטפלים גם בזכרונות וברחמים: נהוג לומר תפילת "אל מלא רחמים" לזכרו של רבי מאיר שפירא ולהנצחת נרצחי השואה.
בכמה ערים בישראל נקראו רחובות על שם הדף היומי. בין הערים: ירושלים ותל אביב-יפו.
חלק מהרבנים תמכו ביוזמה, וחלק התנגדו. אחת הביקורות טענה שאנשים עלולים להסתפק בשעת לימוד יומית בלבד ולנטוש לימוד הלכה מעשי. ביקורת שנייה טענה כי לימוד מהיר ללא חזרה לא מעמיק דיו.
חלק מקהילות חסידיות יצרו דרכים אחרות ללימוד יומי. למשל: "דף הקהילה" בחמשת ימי השבוע, ולימוד עמוד יומי במקום דף אצל קבוצות אחרות.
הרעיון של דף היומי הוביל גם לפרויקטים דומים בלימוד ספרים אחרים. מיזמים אלה קיימים בחוגים מסוימים, אך הם לא זכו לתהודה הכללית של הדף היומי.
הדף היומי הוא רעיון ללמוד דף אחד בתלמוד בבלי כל יום. תלמוד בבלי הוא ספר גדול עם חוקים וסיפורים.
הרעיון הוכרז על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין ב-21 באוגוסט 1923. החל ללמוד רשמית בראש השנה של אותה שנה.
אנשים שלומדים דף ביום מסיימים את כל התלמוד אחרי כארבעתיים חודשים כפול? (שבע שנים וחצי).
יש שיעורים יומיים, שיעורים מוקלטים ואתרים שעוזרים ללומדים. בחלק מהערים בישראל יש רחוב שנקרא על שם הדף היומי.
כשמסתיימים מחזורים חוגגים טקסים גדולים. אומרים שם תפילות לזכר רבי מאיר שפירא ולנרצחים בשואה.
לא כולם אהבו את הרעיון. חלק חששו שמחסור בזמן יגרום ללימוד שטחי. לכן קבוצות אחרות בחרו שיטות קצת שונות של לימוד יומי.
הרעיון של לימוד יומי עזר גם להקמת פרויקטים נוספים, כמו לימוד משנה בכל יום ולימוד הלכה כל יום.
תגובות גולשים