ההאופטמן מקפניק

וילהלם פויגט היה סנדלר כושל ופושע זוטר. הוא שוחרר מהכלא באוקטובר 1906. חבריו אמרו שקופת העיירה קפניק (כיום חלק מברלין) מכילה כ־2,000,000 גולדמארק (גולדמארק, מטבע גרמני). פויגט החליט לשדוד את הקופה. הוא רכש במדים של האופטמן (אופטמן, קצין בדרגה המקבילה לסרן) בשוק פשפשים. הוא הציג את עצמו כקצין והורה לעשרה חיילים לנסוע איתו לקפניק. בעייריית קפניק חלק מהחיילים הקיפו את הבניין. אחרים נכנסו איתו למשרד ראש העיר, גאורג לאנגרהאנס. פויגט הודיע שהוא מנהל מעצר צבאי ודורש את הדוחות הכספיים ואת המזומן. שוטרים ולבלשים שהגיעו הופנו למשימות שוליות, כדי שלא יפריעו. פויגט החרים 3,557 גולדמארק והשאיר קבלה אצל ראש העיר, ואז עזב והורה לחיילים להישאר.
וילהלם הפך למבוקש ברחבי גרמניה. אחרי כמה ימים הוא הסגיר את עצמו ונידון לחמש שנות מאסר. הקיסר וילהלם השני העניק לו חנינה אחרי שנתיים. אחרי שחרורו הופיע במופעי בידור. הוא עבר להתגורר בלוקסמבורג ונפטר שם ב־1922.

המעשה הפך לסמל של אבסורד במשמעת ובציות העיוור לסמכות. עיתונים פרסמו סאטירות ושירים שצחקו מהאירוע, במיוחד בצרפת. קרל צוקמאייר כתב ב־1931 מחזה מצליח בשם "ההאופטמן מקפניק". בגרמניה הנאצית מנעו את הפצת המחזה בגלל הביקורת על ציות למדים. בשנות ה־50 הופק סרט בכיכובו של היינץ רוהמאן. הופקו גם גרסאות נוספות ב־1997 וב־2004.

וילהלם פויגט היה סנדלר. הוא יצא מהכלא באוקטובר 1906. חברים אמרו שיש בקופת קפניק הרבה כסף, שני מיליון גולדמארק (גולדמארק, מטבע). פויגט קנה מדים של האופטמן (האופטמן, קצין, כמו סרן) בשוק פשפשים. הוא אמר לעשרה חיילים ללכת איתו לקפניק. בעירייה הם נכנסו אל משרד ראש העיר, גאורג לאנגרהאנס. פויגט טען שהוא קצין וביקש את הכסף. הוא לקח 3,557 גולדמארק והשאיר קבלה. אחרי כמה ימים הוא הסגיר את עצמו. בבית המשפט נגזרו עליו חמש שנות כלא. הקיסר וילהלם השני חנן אותו אחרי שנתיים. אחרי השחרור הוא הופיע במופעים ועבר לגור בלוקסמבורג. הוא מת ב־1922.

המעשה עשה רעש גדול. אנשים צחקו כי אנשים צייתו בלי לשאול. בשנת 1931 נכתב מחזה מפורסם בשם "ההאופטמן מקפניק". בשלטון הנאצי מנעו את הפצת המחזה. בשנות החמישים הופק סרט עם היינץ רוהמאן. היו גם סרטים ב־1997 וב־2004.