ההתיישבות העובדת

ההתיישבות העובדת היה השם לקבוצות בתי-חווה ויישובים שקישרו למפלגות הפועלים.

רובם היו יישובים שיתופיים חקלאיים: קיבוץ (אנשים משתפים עבודה ודברים), מושב (כל משפחה עם חווה משלה) ומושב שיתופי (שילוב בין השניים). ערים לא נחשבו חלק מהם.

הרעיון המרכזי היה לעבוד בעצמם ולהימנע מהשכרת עובדים. "עובד שכיר" הוא אדם שעובד ומקבל שכר. למרות הכוונה, בשנים הראשונות היו גם עובדים שכירים לעתים.

בקיבוצים השתפו כולם בייצור ובשימוש בדברים. במושבים שיתופיים חלקו את העבודה אבל כל משפחה היתה חופשית יותר בניהול הדברים שלה. במושבים הרגילים כל משפחה היתה יחידה כלכלית עצמאית.

יישובים אלה היו חלק מתנועות התיישבות וחיזקו זה את זה. הם היו גם מקום ממנו יצאו ארגוני ההגנה של התקופה. הפלמ"ח, יחידה מיוחדת של ההגנה, נוסדה ותמכו בה ביישובים אלה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!