הו, הו יוליה

הו, הו יוליה הוא מחזה הומוריסטי מאת אפרים קישון, משנת 1974. המחזה מדמיין מה קורה אם רומיאו ויוליה לא התאבדו. קישון מציג אותם כזוג נשוי טיפוסי בצדדים השליליים של התנהגותם, ובכך לועג ל״אהבה הגדולה״ שמופיעה במחזה של שייקספיר.

רומיאו ויוליה הצליחו להמנע מהסוף הטראגי. הם חיים בעוני, רבים על דברים קטנים ויש להם בת מורדת בשם לוקרציה. רומיאו מחכה שאמה של יוליה תמות כדי לרשת את כספה. באמצע ריב שלהם מגיעה רוחו של ויליאם שייקספיר. שייקספיר כועס כי הם סטו מהמחזה שהוא כתב. כשהם מסרבים לשוב לסוף המקורי, שייקספיר מנסה לתקן זאת ולאלץ אותם לקחת רעל. בהצגה נראה שהם מתים, אך הם מתעוררים וחוזרים להריב.

בגרסה המקורית, אריק לביא ושושיק שני גילמו את רומיאו ויוליה. המחזה גם מדמה את נהגי התיאטרון של תקופת שייקספיר, שבה שחקן אחד גילם כמה דמויות. בתפקידים המשניים שימשו שחקנים שונים, והתפאורה והמוזיקה נוצרו על ידי יוסף קארל ופולדי שצמן.

הו, הו יוליה הוא מחזה של אפרים קישון משנת 1974. הוא דמיין מה קורה אם רומיאו ויוליה לא מתו.

רומיאו ויוליה נשארו בחיים. הם נשואים וכמעט כל הזמן רבים. יש להם בת בשם לוקרציה. רוחו של ויליאם שייקספיר מופיעה. הוא כועס כי הסיפור שונה מהמקור. שייקספיר מנסה לגרום להם לקחת רעל. נדמה שהם מתים, אבל הם מתעוררים וחוזרים לריב.

אריק לביא ושושיק שני שיחקו את רומיאו ויוליה בהצגה. המחזה גם מצחיק על הדרך שבה שחקנים פעם שיחקו כמה תפקידים באותו זמן. (פרודיה = בדיחה על משהו מפורסם.)