הודל גריד

ה"הודל גריד" היא רשת הכבישים של מרכז העסקים הראשי של מלבורן. הרשת נקראת על שם המתכנן רוברט הודל, ויחד עם הרחבות הוקמה ב-1837. היא משתרעת בין רחוב פלינדרס לשוק המלכה ויקטוריה, ומרחוב ספנסר לרחוב ספרינג.

הרחובות הראשיים תוכננו להיות רחבים כדי להתמודד עם תנועה רבה במרכז העיר. הרחבה ב-1860 הוסיפה את הרחובות החיצוניים, ביניהם רחוב ויקטוריה, רחוב דאדלי ושוק המלכה ויקטוריה. המרחב שונה כדי למנוע פקקים שנוצרים בפניות ימינה.

הרחובות הראשיים ברוחב כ-30 מטר. כל "בלוק" (יחידת אדמה בעיר) היה בגודל כ־10 אקרים. אזור הרשת הוא בערך 1.61 על 0.8 ק"מ, ומצוי בזווית של 28 מעלות נגד כיוון השעון ביחס לציר מזרח, מערב. הכיוון נבחר כדי להתיישר עם נהר הירה.

הרחובות המזרח, מערב רצים במקביל לנהר הירה.

הרחובות הצפון, דרום אנכיים לנהר.

סמטאות רבות במרכז אינן חלק מהתוכנית המקורית, אך הפכו לפופולריות. חלקן הפכו למדרחוב, אחרות נסגרו או נעלמו בגלל פיתוח ואיחוד בלוקים. סמטאות בולטות הן Degraves, Centre Place ובנק פלייס, הידועות בבתי הקפה. סמטת Hosier (הידועה גם כ-ACDC Lane) מפורסמת באמנות גרפיטי. מועצת העיר אף הכריזה על אמנות בכמה סמטאות.

ה"הודל גריד" היא התוכנית של הרחובות במרכז מלבורן. הרשת נקראת על שם רוברט הודל. היא נבנתה ב-1837 והורחבה אחרי כן. הרשת נמצאת בין רחוב פלינדרס לשוק המלכה ויקטוריה, ובין רחוב ספנסר לרחוב ספרינג.

הרחובות תוכננו להיות רחבים. רחובות רחבים מאפשרים יותר תנועה וקשה פחות לפקקים. ב-1860 הוסיפו את רחוב ויקטוריה, רחוב דאדלי ושוק המלכה ויקטוריה.

הרחובות הראשיים רחבים כ-30 מטר. כל בלוק בעיר הוא בערך 10 אקרים. הרשת ארוכה ורחבה, ומכוונת בזווית כדי להתאים לנהר הירה.

יש ברחובות סמטאות קטנות שנקראות "ליינס" (lane). חלקן הפכו למדרחוב עם בתי קפה. דוגמאות מפורסמות הן Degraves ו-Centre Place. סמטת Hosier נקראת גם ACDC Lane והיא מלאה באומנות גרפיטי. חלק מהסמטאות נעלמו כשבנו בניינים חדשים.