הווארד הנסון

הווארד הרולד הנסון נולד ב-28 באוקטובר 1896 בוואהו, נברסקה, להורים ממוצא שוודי. הוא החל ללמוד מוזיקה אצל אמו כבר בילדותו. המשיך ללימודים במכללת לותר בוואהו ובמכון לאמנות המוזיקה בניו יורק, שם למד אצל פרסי גטשיוס. לאחר מכן סיים תואר ראשון באוניברסיטת נורת'ווסטרן ב-1916. בתקופת הלימודים לימד גם פסנתר, צ'לו וטרומבון.

בשנת 1916 קיבל הנסון משרה מלאה במכללת פאסיפיק בקליפורניה, וב-1919 מונה לדיקן קונסרבטוריון האמנות שם. ב-1920 חיבר את "מחזה יער קליפורניה", שזכה להכרה לאומית. כתב גם קונצ'רטו דה קאמרה, סוויטות לפסנתר ויצירות אחרות, רבות מהן משקפות את מורשתו הסקנדינבית והלותרנית.
ב-1921 זכה בפרס רומא (מענק לשהייה וללמידה באיטליה) על כמה יצירות, ובהן הפואמה הסימפונית "לפני עלות השחר". הוא חי ועבד ברומא שלוש שנים. שם חיבר רביעייה, "לוקס אטרנה", "הקינה לבאוולף" ואת הסימפוניה הראשונה "הנורדית". ביצוע הבכורה של הסימפוניה נערך ב-30 במאי 1923.

עם שובו לארצות הברית המשיך הנסון לנצח על תזמורות ולהופיע עם יצירותיו. ב-1924 ניצח על ביצוע סימפוניה ברוצ'סטר, והדבר משך את תשומת לבו של ג'ורג' איסטמן. איסטמן בחר בו לעמוד בראש בית הספר איסטמן למוזיקה. הנסון כיהן שם כ-40 שנה.
בתקופתו הקפיד לשפר את תוכנית הלימודים, לגייס מורים חזקים ולשדרג את התזמורות של המוסד. הוא יזם קונצרטים ופסטיבלים שמקדמים מוזיקה אמריקאית. בין היתר הקים את תזמורת איסטמן-רוצ'סטר והקליט רבות, לא רק את יצירותיו אלא גם יצירות של מלחינים אמריקאים אחרים. בתקופת כהונתו נוגנו בכורות ליותר מ-2,000 יצירות של למעלה מ-500 מלחינים אמריקאים.
ב-1930 הוזמנה הסימפוניה השנייה שלו, "הרומנטית", על ידי סרגיי קוסביצקי ונוגנה בבוסטון. ב-1944 זכה הנסון בפרס פוליצר עבור הסימפוניה הרביעית שלו, שכותרתה המשנית היא "רקויאם". ב-1945 קיבל את פרס דיטסון על מחויבותו למוזיקה אמריקאית.
בשנים 1946, 1962 היה פעיל בארגון אונסק"ו (ארגון חינוכי-תרבותי בין-לאומי). עבור כנס פריז ב-1949 הלחין פסטורלות לכלי נשיפה ולכלי מיתר.
הנסון המשיך להלחין ולנצח גם בשנות ה-70 וה-80 לחייו. נפטר ב-26 בפברואר 1981 ברוצ'סטר, ניו יורק.

הווארד הנסון נולד ב-1896 בוואהו, נברסקה. הוריו היו משוודיה. אמו לימדה אותו מוזיקה כילד.
הוא למד במכללת לותר ובמכון לאמנות המוזיקה בניו יורק. אחר כך סיים תואר באוניברסיטת נורת'ווסטרן ב-1916. מלחין הוא מי שיוצר מוזיקה. מנצח הוא מי שמוביל את התזמורת.

בשנת 1916 עבד הנסון כמורה במכללת פאסיפיק. ב-1919 מונה לראש הקונסרבטוריון. ב-1920 כתב את "מחזה יער קליפורניה". ב-1921 קיבל פרס רומא. פרס רומא עזר לו לנסוע ולחיות באיטליה שלוש שנים. שם חיבר את הסימפוניה הראשונה שלו, שנוגנה לראשונה ב-1923.

ג'ורג' איסטמן, ממציא מצלמות קודאק, בחר בו לנהל את בית הספר איסטמן למוזיקה. הנסון עמד שם במשך כ-40 שנה. הוא שיפר את הלימודים והביא אמנים טובים.
הוא ארגן קונצרטים שמראים מוזיקה של מלחינים אמריקאים. ב-1930 הושמעה הסימפוניה השנייה שלו בבוסטון. ב-1944 קיבל פרס פוליצר על הסימפוניה הרביעית. ב-1945 קיבל פרס על תמיכתו במוזיקה אמריקאית.
הנסון גם עבד עם אונסק"ו ושלח מוזיקה לכנס בפריז ב-1949. הוא הלחין וניצח עד שנספה ב-1981 ברוצ'סטר.