הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי (ברוסית: Антисионистский комитет советской общественности, АКСО) הוקם ב-29 במרץ 1983. ההחלטה אושרה על ידי מזכירות הוועד המרכזי (101/62ГС).
בתחילת שנות ה־80 השלטונות פיתחו כלי תעמולתי חדש למלחמה הקרה ולהתמודדות עם דיסידנטים, כלומר מתנגדי המשטר. המטרה הייתה לפגוע בלגיטימציה של הציונות, התנועה להקמת מדינת ישראל, ולהקטין את העלייה של יהודים מברית המועצות לישראל.
יהודים אתניים היוו חלק מרכזי בוועד. דוגמה לכך היא הבלרינה מאיה פליסצקאיה. עליה הוטחו איומים של שלילת דרכונה (דרכון) ואיסור להופיע מחוץ לברית המועצות אם לא תצטרף לוועד. השימוש בחברי הקהילה היהודית נועד להקטין את הטענות לאנטישמיות. בקרב יהודים כונו חברי הוועד "יהודי כיס" ("карманные евреи").
בראש הוועד עמד הגנרל דוד דרגונסקי, פעמיים גיבור ברית המועצות ולוחם במלחמת העולם השנייה. בתוך הוועד היו קולות קיצוניים יותר, כמו צזאר סולודר ובלאייב, ועוד חברים נחשבו מתונים יותר.
הוועד ערך כנסים וביקורת נגד הציונות ותכנן סימפוזיום וקונגרס בינלאומי אנטי‑ציוני. עם עליית מיכאיל גורבצ'וב במרץ 1985 ירדה חשיבותו, והוא התפרק סופית באוקטובר 1994. חלק מחומריו שימשו לאחר מכן את התנועה הרדיקלית פאמיאט.
הוועד האנטי-ציוני הוקם ב-29 במרץ 1983. השם ברוסית הוא АКСО.
השלטונות רצו להילחם ברעיונות נגדם ולמנוע מיהודים לעלות לישראל. ציונות זה הרעיון של הקמת מדינת ישראל. דיסידנטים הם אנשים שהתנגדו לשלטון.
יהודים היו בחלק מרכזי של הוועד. הבלרינה מאיה פליסצקאיה איימו לקחת לה את הדרכון. דרכון הוא תעודת נסיעה.
אנשים כינו את חברי הוועד "יהודי כיס". בראש הוועד עמד הגנרל דוד דרגונסקי. הוא נלחם במלחמה והיה נערץ.
הוועד ערך כנסים וביקר את הציונות. לאחר שמיכאיל גורבצ'וב הגיע לשלטון ב-1985, הוועד הפך לפחות חשוב. הוא התפרק באוקטובר 1994. חלק מהחומרים שלו שימשו את התנועה פאמיאט.
תגובות גולשים