הומאותרמיות

הומאותרמיות היא היכולת של בעל חיים לווסת את טמפרטורת גופו ולשמור עליה יציבה, בלי תלות ישירה בטמפרטורת הסביבה. להסביר: "לווסת" פירושו לשמור על רמה קבועה.

רק שתי קבוצות של בעלי חיים הן הומאותרמיות: העופות והיונקים. ההפך נקרא פויקילותרמיות, טמפרטורת גוף שמשתנה לפי הסביבה ("דם קר"). קבוצת ההומאותרמיים היא פוליפילטית, כלומר התכונה הופיעה במספר קווים אבולוציוניים שונים.

יצורים הומאותרמיים מחזיקים קצב מטבוליזם גבוה. להסביר: "מטבוליזם" הוא איך הגוף הופך מזון לאנרגיה. חלק גדול מהחום נוצר בנשימה תאית כי רק כחצי מאנרגיית הגלוקוז נשמרת במולקולות ATP; השאר משתחרר כחום. ATP היא מולקולה שנותנת אנרגיה לתהליכי הגוף, וגם בשלב הזה חלק מהאנרגיה הופכת לחום. לכן בעלי חיים הומאותרמיים מפתחים דרכים לפלוט חום, גם כשהסביבה חמה.

כאשר הגוף מתחמם, ההיפוטלמוס הקדמי, מרכז במוח שמודד חום, מפעיל תגובות עצביות ופיזיולוגיות. אותן תגובות משפיעות על כלי דם, שרירים ומרכזי לב ונשימה, ומובילות לירידת הטמפרטורה. בנוסף יש התאמות התנהגותיות, כמו הסתתרות במחילות ושהייה בצל.

בקור, ההיפוטלמוס האחורי מפעיל מנגנונים הפוכים לשמירה על חום הגוף.

תכונת ההומאותרמיות הופיעה כנראה בסוף עידן הטריאס, לפני כ-223 מיליון שנה, כנענה ללחץ סביבתי משתנה. יתכן שהתכונה התפתחה במהירות יחסית של כמיליון שנה. החיסרון הוא צורך באנרגיה גדול יותר, אך היתרון הוא יכולת לפעול בלילה ולחיות באזורים קרים שבהם פויקילותרמיים מתקשים לשרוד.

הומאותרמיות היא יכולת לשמור על חום גוף קבוע. להסבר: "חום גוף" זה טמפרטורה בתוך הגוף.

רק שני סוגים של בעלי חיים כאלה הם העופות והיונקים. ההפך נקרא פויקילותרמיות. פירוש: טמפרטורת גוף משתנה לפי הסביבה.

גוף הומאותרמי עושה הרבה מטבוליזם. להסבר: "מטבוליזם" זה איך הגוף מוציא אנרגיה מהמזון. כשהמזון נשבר לתאים, חלק מהאנרגיה נשמרת ב־ATP, מולקולת אנרגיה. הרבה אנרגיה משתחררת כחום.

כי הגוף מייצר חום, הוא גם צריך לקירור. כאשר חם, חלקים במוח שולחים אותות שגורמים להזעה, לשינוי דם ולחיפוש צל ומחילות.

כשקר, חלקים אחרים במוח מפעילים דרכים לשמור על חום.

ההומאותרמיות החלה כנראה לפני כ־223 מיליון שנה. זה עזר ליצור אפשרות לפעול בלילה ולחיות במקומות קרים. החיסרון הוא שצריך יותר אוכל.