האי הונג קונג (בסינית: 香港島, בתרגום "צד האי") הוא המקום שבו נוסדה המושבה הקולוניאלית של הונג קונג בעיר ויקטוריה. האי מהווה את המרכז ההיסטורי, הפוליטי והכלכלי של הונג קונג ומתגוררים בו כ־1.3 מיליון איש. שטחו כ־80 קמ"ר, שהם כ־7% משטח הונג קונג. צפיפותו גבוהה מאוד, כ־19,000 איש לכל קמ"ר (צפיפות = מספר אנשים ליחידת שטח).
האי גובל בצפון בנמל ויקטוריה, שמפריד אותו מחצי האי קאולון והטריטוריות החדשות. מרכזו הררי; לאורך החוף יש מישורים צרים. נחפרו מנהרות מתחת להר כדי לחבר בין החופים ולחבר את האי לקאולון.
האי נקרא בעבר "הסלע הנטוש" ולא היה מיושב. ב־20 בינואר 1841 תפס אותו קפטן צ'ארלס אליוט מן הצי המלכותי הבריטי. האי הועבר לרשות בריטניה בחוזה ננקינג של 1842, הסכם רשמי בין בריטניה וסין.
האי הונג קונג (בסינית: 香港島, פירוש השם: "צד האי") הוא אי קטן ליד העיר הונג קונג. גרים עליו כ־1.3 מיליון אנשים. שטחו כ־80 קמ"ר. זה כ־7% מכל השטח של הונג קונג.
האי מאוד צפוף. צפוף פירושו הרבה אנשים במקום קטן. יש כ־19,000 אנשים בכל קמ"ר. במרכז האי יש הרים. יש חופים צרים סביב האי. נחפרו מנהרות בתחתית ההר כדי לעבור בקלות בין החופים ולקאולון. מנהרה היא מעבר תחת הקרקע.
פעם קראו לו "הסלע הנטוש" כי לא היו בו אנשים. בשנת 1841 באו הבריטים. בשנת 1842 האי הועבר לבריטניה בהסכם רשמי עם סין.
תגובות גולשים