הזחה

הֲזָחָה (נקראת גם אבזץ או אינדנטציה) היא הרחקת שורה כתובה מהשוליים. המרחק בין השוליים לתחילת השורה נקרא זיח. במקלדות ובתוכנות רבים המקש Tab משמש להזחה.

במונחים של דפוס העברי קוראים להזחה "אבזץ", מהמילה הגרמנית Absatz שפירושה פסקה. בדרך כלל מתחילים פסקה חדשה בהזחה כדי שהקורא ידע שמתחילה פסקה חדשה. הזחה יכולה להדגיש מבנה לוגי במסמך, למשל ברשימות עם סעיפים ותתי‑סעיפים. כך אפשר לראות במהירות מה הם הסעיפים הראשיים ומה התתי‑רמות שלהם. בדפדפות ובמחברות בדרך כלל משאירים הזחה מצד פנימי בדף, כדי להקל על הכתיבה והקריאה ולמנוע שהטקסט יהיה צמוד מדי לקיפול.

בתכנות משתמשים בהזחה כדי להראות מבנים מקוננים בקוד. מבנה מקונן פירושו חלק של קוד שנמצא בתוך חלק אחר, כמו פונקציה שבתוכה לולאה. ברוב שפות מקובל להזיח כל רמה במעט יותר מהמייבס שלה. ההזחה משפרת את קריאות הקוד: רואים בקלות היכן מתחיל בלוק ואיפה הוא מסתיים. יש שפות, כמו פייתון (שפת תכנות), שבהן ההזחה אינה רק למראה: היא משפיעה על משמעות הקוד ומתפקדת כחלק מסינטקס השפה. שפות אחרות, כמו ויז'ואל בייסיק, משתמשות גם הן בהזחה לצורך קריאות, אך לא כתנאי תחבירי.

הזחה היא הזזת שורה הרחק מהשוליים. את המרחק קוראים זיח. במחשב בדרך כלל לוחצים Tab כדי להזיח.

בספרים ובכתיבה מתחילים פסקה חדשה עם הזחה. זה עוזר להבין מתי מתחיל רעיון חדש. בהזחה רואים גם מי סעיף ראשי ומי תת‑סעיף. במחברות משאירים מקום בצד כדי לכתוב בקיצור בלי להיצמד לקפל הדף.

בתכנות מזיחים קוד כדי להראות מבנים בתוך מבנים. לדוגמה: פונקציה שבתוכה לולאה. ההזחה עוזרת למתכנתים לקרוא את הקוד. בשפה בשם פייתון הזחה חשובה גם למשמעות הקוד. יש שפות אחרות שההזחה שם רק מסדרת את הטקסט ולא משפיעה על הקוד.