הזמן הוורוד היה עיתון חינמי לקהילת הלהט"ב. להט"ב הוא קיצור לסל של אנשים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. העיתון יצא לראשונה בספטמבר 1996. הוא הופץ בחינם בעיקר בתל‑אביב.
העיתון רצה לתת מקום וקול לאנשים בקהילה. הוא תמך בזכייה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון ב‑1998. הוא גם תמך במועמדות של מיכל עדן במועצת העיר.
בתחילה הדפיסו אותו על נייר עיתון פשוט והפיצו בחינם. מאוחר יותר הוא נדפס על נייר איכותי יותר והגיע לכ־15,000 עותקים. בעיתון היו חדשות, רכילות אופנה ותחרויות כמו "גבר השנה".
העיתון התקשה מבחינה כלכלית. בעלי העיתון השתנו והוא הפך למגזין יותר מסחרי. בסוף הפעילות שלו הוא נסגר בסביבות 2008, 2010.
הזמן הוורוד עזר לאנשים להכיר דמויות דומות להם. הוא היה חשוב במיוחד למי שהיו לבד או גרו רחוק מהערים.
העיתון כתב על מחלת האיידס (מחלת נגיף שפוגעת במערכת החיסון). בהתחלה נאבק בתדמית מפחידה של המחלה. אחר כך החל גם לפרסם סיפורים על קשים וחיים עם המחלה. בשנת 1997 קרא העיתון לביקורת על שר שסירב לממן תרופות לנשאים, והציב עליו כותרת חריפה.
העיתון רצה לתת מקום וקול לאנשים בקהילה. הוא תמך בזכייה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון ב‑1998. הוא גם תמך במועמדות של מיכל עדן במועצת העיר.
בתחילה הדפיסו אותו על נייר עיתון פשוט והפיצו בחינם. מאוחר יותר הוא נדפס על נייר איכותי יותר והגיע לכ־15,000 עותקים. בעיתון היו חדשות, רכילות אופנה ותחרויות כמו "גבר השנה".
העיתון התקשה מבחינה כלכלית. בעלי העיתון השתנו והוא הפך למגזין יותר מסחרי. בסוף הפעילות שלו הוא נסגר בסביבות 2008, 2010.
הזמן הוורוד עזר לאנשים להכיר דמויות דומות להם. הוא היה חשוב במיוחד למי שהיו לבד או גרו רחוק מהערים.
העיתון כתב על מחלת האיידס (מחלת נגיף שפוגעת במערכת החיסון). בהתחלה נאבק בתדמית מפחידה של המחלה. אחר כך החל גם לפרסם סיפורים על קשים וחיים עם המחלה. בשנת 1997 קרא העיתון לביקורת על שר שסירב לממן תרופות לנשאים, והציב עליו כותרת חריפה.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים