החגיגה של באבט

״החגיגה של באבט״ (בדנית: Babettes gæstebud) הוא סרט דני בבימוי גבריאל אקסל. הסרט מבוסס על סיפור קצר של איזק דינסן (קארן בליקסן). ב-1987 זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

הסיפור עוסק באישה בשם באבט, פליטה, אישה שנמלטה מההתקפה על הקומונה בפריז ב-1871, שמגיעה לכפר נוצרי מבודד. היא מתקבלת כעוזרת בית וטבחית אצל שתי אחיות פרוטסטנטיות (פרוטסטנטיות = ענף בתוך הנצרות). האחיות מנהלות קהילה דתית קטנה ומסורתית שנשארה מאז מות אביהן, שהיה כומר.

באבט חיה איתן שנים ושומרת על קשר לעברה רק באמצעות כרטיס לוטו שהיא שומרת. יום אחד היא זוכה בהגרלה סכום גדול של 10,000 פרנקים. במקום לחזור לפריז ולחיים הקודמים, היא מחליטה להכין ארוחה צרפתית מפוארת במתנה לכבוד מאה שנים להולדת הכומר המייסד.

החומרים והמאכלים שהיא מזמינה הם זרים ומפוארים לתושבי הכפר, והכנה של הארוחה מעוררת חששות דתיים וגם סקרנות. האחיות והקהילה מסכימות לאכול אך מחליטות שלא להודות בהנאה מהאוכל במשך הערב.

במהלך הארוחה, שתיאורה בצבעים עשירים מתגבר על גווני הסרט הקודרים, המזון מעורר זכרונות ורגשות ישנים. לוראנס, שהיה מחזר של אחת האחיות והפך לגנרל, מגלה שוב רגשות נשכחים. הארוחה מפרקת חסמים וגורמת לאנשים להיפתח רגשית ורוחנית.

בסיום האחיות מגלות שבאבט הוציאה את כל כספי הזכייה על הארוחה. היא אומרת שאינה חוזרת לפריז, כי כל מכריה מתו, ושבעבודתה כשפית, האומנות שלה לעולם לא תהיה 'ענייה'.

״החגיגה של באבט״ הוא סרט דני על אישה בשם באבט. היא ברחה מפריז אחרי אירועים ב-1871.

באבט מגיעה לכפר קטן ומתחילה לעבוד אצל שתי אחיות דתיות. הן חיות בפשטות ובשמירה על מנהגים דתיים. באבט עובדת שנים רבות ועוזרת להן.

יום אחד היא זוכה בלוטו ב-10,000 פרנקים. במקום לחזור לפריז, היא מזמינה אוכל מיוחד מפריז ועושה ארוחה גדולה לכבוד יום הולדת חשוב בקהילה.

האוכל מרגש את האנשים. הצבעים והמראות משתנים, וזכרונות ורגשות ישנים חוזרים. אדם שהיה מחזר בעבר נזכר במה שבחר בחייו.

לבסוף האחיות מגלות שבאבט הוציאה את כל הכסף על הארוחה. היא אומרת שהיא נשארת בכפר, כי אין לה משפחה בפריז, ושבישול הוא האמנות שלה.