החדר הכחול (Blue Room) הוא חדר מרכזי גדול בקומה הראשונה של הבית הלבן בוושינגטון. החדר סגלגל ומעוצב בצבעים כחולים. הוא משמש כחדר אירוח רשמי, ואחד משלושה חדרים סגלגלים שתוכננו על ידי ג'יימס הובן, לצד החדר הצהוב והחדר קבלת הפנים הדיפלומטי. מימדיו כ־10 על 12 מטרים, ויש בו שש דלתות שמובילות לאולם הצלב, לחדר הירוק, לחדר האדום ולמרפסת הדרומית.
שמונה מפריטי הריהוט בחדר הם רהיטים מוזהבים מתקופת נשיאותו של ג'יימס מונרו. שולחן שיש בחדר נרכש על ידי מונרו בשנת 1817. בתחילת המאה ה־19 הוצבה נברשת מעץ מוזהב וזכוכית. בשנת 1859 תלוי בחדר דיוקן של ג'ון טיילר על הקיר המערבי. צבע הכחול התקבע מאז תקופת מונרו: נקנו וילונות סטין כחולים מצרפת, והשטיח הנוכחי הוא שחזור, כלומר העתק שנעשה לפי השטיח שהיה בחדר ב־1815. מדי חודש דצמבר מוצב בחדר עץ חג המולד של הבית הלבן.
במהלך כהונת מונרו החדר שימש ככניסה הדרומית לבית הלבן. האדריכל בנג'מין לטרוב תכנן את החדר בסגנון נאו‑קלאסי, עיצוב שמושפע מצורת הבניין והקישוטים של יוון ורומי. הרהיטים המקוריים נשרפו ב־1814, כשבית הלבן נהרס במהלך מלחמת 1812. לאחר הבנייה מחדש עוצב החדר על פי סגנון אימפריאלי צרפתי, סגנון ריהוט מפואר מתקופת האימפריה הצרפתית, והוא נשאר כזה עד היום. מרטין ואן ביורן קבע את צבעו הכחול ב־1837. בתקופת הארי טרומן החדר נהרס ברובו במסגרת שיפוץ, ותוספת "מרפסת טרומן" מגנה על האכסדרה והעמודים שמחוץ לחדר. השיפוץ האחרון לחדר הושלם ב־1995.
החדר הכחול הוא חדר גדול בקומה הראשונה של הבית הלבן. החדר בצורת סגלגל (אובל). כל הווילונות והריהוט בצבע כחול. החדר משמש לאירוח ולפגישות רשמיות.
בחדר יש רהיטים מוזהבים מתקופת הנשיא ג'יימס מונרו. יש שולחן שיש שקנו ב־1817. תקרה החדר נתנה נברשת מעץ וזכוכית. תלוי שם דיוקן של הנשיא ג'ון טיילר מאז 1859. השטיח כיום הוא שחזור, כלומר העתק של השטיח שהיה ב־1815. בחודש דצמבר שמים בחדר עץ חג המולד של הבית הלבן.
בזמן מונרו החדר שימש כאחת הכניסות לבית הלבן. האדריכל בנג'מין לטרוב תכנן את החדר בסגנון נאו‑קלאסי (סגנון שמזכיר בניינים יווניים ורומיים). הבית הלבן נשרף ב־1814 בזמן מלחמה, והריהוט המקורי אבד. אחרי שבנו את הבית הלבן שוב, מונרו קישט את החדר בסגנון צרפתי מפואר. ב־1837 מרטין ואן ביורן צייר אותו בכחול. בתקופת הארי טרומן שיפצו את הבית והוסיפו את "מרפסת טרומן" ליד החדר. שיפוץ אחרון הושלם ב־1995.
תגובות גולשים